• מכרזים
  • הגשת תוכניות
רשות ניקוז ונחלים כינרת
  • אודות
      • אודות
        • מבנה הרשות
        • חזון
        • מדיניות הארגון
        • ספר טלפונים
        • תקני איכות
  • רשות ניקוז ונחלים כינרת
    • מידע כללי

      • מי אנחנו
      • הגשת תוכניות
      • חוקים ותקנות
      • מפת אגן ההיקוות
      • סקר מעיינות באגן הכינרת
      • מפלס הכינרת
      • מכרזים
    • ניקוז ונחלים

      • אודות
      • תחזוקה
      • פרוייקטים
      • תמ"א 34 ב'
      • פרסום מפעלי ניקוז
      • מפעלי ניקוז מאושרים
    • שימור קרקע

      • אודות
      • פרוייקטים
    • הגנה על הסביבה

      • שחזור ביצה בעמק החולה 400 דונם
      • פרויקט החולה
      • מערכות הולכה וטיפול בשפכים
      • מאגרי קולחים ומערכות לסילוק קולחים
      • פעילות חקלאית
      • ממשק דייג בכינרת
      • שייט בכינרת
      • דלקים ושמנים
      • אשפה ופסולת מוצקה
      • מחנות צה"ל
      • מפעלי תעשיה
      • חופי הכינרת
      • מערכות ניקוז
  • איגוד ערים כינרת
    • מידע כללי

      • דף הראשי
      • מי אנחנו
      • מדריך חופי כינרת
      • מכרזים
      • חברי מועצת האיגוד
      • רישוי עסקים
    • ניהול חופים

      • חופים שקטים
      • חופים ללא אלימות
      • תעריפי חניה בחופים
      • נופש קראוונים
    • תכנון ופיתוח

      • תמ"א 13/13א לחופי האיגוד
      • תמ"א 13/13א 1 לחופי האיגוד- מפרץ אמנון
    • חקיקה ואכיפה

      • חוק הקמת האיגוד וחוקי העזר של האיגוד
  • מכרזים
  • חינוך והסברה
    • אודות

      • אודות
    • פרוייקטים חינוכיים

      • שומרי הנחל

      • אודות שומרי הנחל
      • פעילויות התלמידים
      • שומרי הנחל – קהילה מנטרת
      • מפת אתרי שומרי הנחל
      • הולכים על נקי
    • אקו כינרת – המעבדה השטה

      • אודות אקו כינרת
      • המעבדה השטה
      • בתי ספר
      • לקהל רחב
    • שביל סובב כנרת

      • רקע כללי
      • מקטעי השביל
      • ידיעת השביל
      • מתנדבים בשביל
      • מסלולי טיול
  • מידע ושירותים
    • מידע ושירותים

      • קו סובב כינרת
      • תעריפי חניה בחופים
      • מדריך חופי הכינרת
      • הרשות בתקשורת
      • מגזין ארץ הכינרת
      • מפלס הכינרת
      • תנאי שימוש באתר
      • מאמרים
    • שירותים אירגוניים

      • מכרזים
      • הגשת תוכניות
    • יצירת קשר

      • דווח על מפגע
      • כוכבית כינרת
      • ספר טלפונים
    • מידע על הכינרת

      • מקור השם כינרת
      • נתונים פיסיים
      • גיאולוגיה
      • ניטור
      • הסטוריה
      • מארג המזון בכינרת
      • מאזן המים
  • מסלולי טיול
  • דוברות ופרסומים
  • דרושים
  • תשלום דוחות
  • אודות
  • רשות ניקוז ונחלים כינרת
  • איגוד ערים כינרת
  • מכרזים
  • חינוך והסברה
  • מידע ושירותים
  • מסלולי טיול
  • דוברות ופרסומים
  • דרושים
  • תשלום דוחות
רשות ניקוז ונחלים כינרת
  • אודות
      • אודות
        • מבנה הרשות
        • חזון
        • מדיניות הארגון
        • ספר טלפונים
        • תקני איכות
  • רשות ניקוז ונחלים כינרת
    • מידע כללי

      • מי אנחנו
      • הגשת תוכניות
      • חוקים ותקנות
      • מפת אגן ההיקוות
      • סקר מעיינות באגן הכינרת
      • מפלס הכינרת
      • מכרזים
    • ניקוז ונחלים

      • אודות
      • תחזוקה
      • פרוייקטים
      • תמ"א 34 ב'
      • פרסום מפעלי ניקוז
      • מפעלי ניקוז מאושרים
    • שימור קרקע

      • אודות
      • פרוייקטים
    • הגנה על הסביבה

      • שחזור ביצה בעמק החולה 400 דונם
      • פרויקט החולה
      • מערכות הולכה וטיפול בשפכים
      • מאגרי קולחים ומערכות לסילוק קולחים
      • פעילות חקלאית
      • ממשק דייג בכינרת
      • שייט בכינרת
      • דלקים ושמנים
      • אשפה ופסולת מוצקה
      • מחנות צה"ל
      • מפעלי תעשיה
      • חופי הכינרת
      • מערכות ניקוז
  • איגוד ערים כינרת
    • מידע כללי

      • דף הראשי
      • מי אנחנו
      • מדריך חופי כינרת
      • מכרזים
      • חברי מועצת האיגוד
      • רישוי עסקים
    • ניהול חופים

      • חופים שקטים
      • חופים ללא אלימות
      • תעריפי חניה בחופים
      • נופש קראוונים
    • תכנון ופיתוח

      • תמ"א 13/13א לחופי האיגוד
      • תמ"א 13/13א 1 לחופי האיגוד- מפרץ אמנון
    • חקיקה ואכיפה

      • חוק הקמת האיגוד וחוקי העזר של האיגוד
  • מכרזים
  • חינוך והסברה
    • אודות

      • אודות
    • פרוייקטים חינוכיים

      • שומרי הנחל

      • אודות שומרי הנחל
      • פעילויות התלמידים
      • שומרי הנחל – קהילה מנטרת
      • מפת אתרי שומרי הנחל
      • הולכים על נקי
    • אקו כינרת – המעבדה השטה

      • אודות אקו כינרת
      • המעבדה השטה
      • בתי ספר
      • לקהל רחב
    • שביל סובב כנרת

      • רקע כללי
      • מקטעי השביל
      • ידיעת השביל
      • מתנדבים בשביל
      • מסלולי טיול
  • מידע ושירותים
    • מידע ושירותים

      • קו סובב כינרת
      • תעריפי חניה בחופים
      • מדריך חופי הכינרת
      • הרשות בתקשורת
      • מגזין ארץ הכינרת
      • מפלס הכינרת
      • תנאי שימוש באתר
      • מאמרים
    • שירותים אירגוניים

      • מכרזים
      • הגשת תוכניות
    • יצירת קשר

      • דווח על מפגע
      • כוכבית כינרת
      • ספר טלפונים
    • מידע על הכינרת

      • מקור השם כינרת
      • נתונים פיסיים
      • גיאולוגיה
      • ניטור
      • הסטוריה
      • מארג המזון בכינרת
      • מאזן המים
  • מסלולי טיול
  • דוברות ופרסומים
  • דרושים
  • תשלום דוחות
  • אודות
  • רשות ניקוז ונחלים כינרת
  • איגוד ערים כינרת
  • מכרזים
  • חינוך והסברה
  • מידע ושירותים
  • מסלולי טיול
  • דוברות ופרסומים
  • דרושים
  • תשלום דוחות

ההשלכות הצפויות של שינויי אקלים על טמפרטורת מי הכינרת

"גדעון גל1, יעל גלבוע2, נעם שחר1, משה אסטרותי1, דירק שלבינג3
1המעבדה לחקר הכנרת, חקר ימים ואגמים לישראל

2 הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון

3 אוניברסיטת שטוטגרט

 

שינוי אקלימי הינו תופעה גלובלית המתרחשת כבר עתה וצפויה להחריף בעתיד הנראה לעין עם השלכות על הסביבה הטבעית, כולל גם על גופי מים כמו הכינרת. כבר לפני כעשור, דיווחו זיו ושותפיו (2011) על מגמות שינויי אקלים באזור הכינרת. אלו כוללות החרפה בתדירות ועוצמות גלי החום עם עלייה של 5.6% בעשור, במשך האירועים של טמפרטורות מקסימום יומיות מעל ˚C39 בתקופה שבין 1970-2010. מניתוח נתוני טמפרטורת האוויר מתחנה בקיבוץ מסדה, זיו ושותפיו (Ziv et al. 2014) דיווחו על עלייה בטמפרטורת האוויר לאורך כל ימות השנה בהשוואה לעשורים קודמים, כאשר במהלך חודשי הקיץ (יוני-אוגוסט) מגמת העלייה הזו הייתה התלולה ביותר. במיוחד דווח על עליה בטמפרטורה היומית המקסימלית, כאשר בעונת הקיץ דווחה עליה של ˚C0.6 בעשור, ומנתונים עכשוויים ניתן לזהות את העלייה בתדירות של ימים חמים במיוחד (איור 1). בנוסף, מתלווה לגלי חום ירידה משמעותית בעוצמת הרוחות המערביות הנושבות מעל הכינרת בשעות הצהריים-ערב (Shilo et al. 2015).

לשינויים בתנאים המטאורולוגיים ישנן השפעות ישירות ועקיפות כאחד על מערכות אקולוגיות אקווטיות כמו אגם הכינרת. כך, כמו שינויים בטמפרטורת האוויר, גם תמורות במשטר הרוחות מעל הכינרת עשויות לגרום לשינויים רבים המשפיעים על מאזן החום והמים ועל תהליכים פיזיקליים אחרים באגם. למשל, שינויים בטמפרטורת האוויר ו/או במשטר הרוחות יגרמו לשינויים בטמפרטורת המים, בקצב הערבוב האנכי של המים, ביצירת גלים פנימיים ובמגוון תהליכים נוספים. לכל אחד מהשינויים הללו השפעה על תהליכים כימיים וביולוגיים באגם. לדוגמא, בטמפרטורות מים גבוהות יותר, התהליכים הכימיים נוטים להיות מהירים יותר. בנוסף, האורגניזמים במים מותאמים לטווח טמפרטורות מסוים וחריגה מטווח זה עלול להיות קטלני.

אחת ההשפעות הבולטות של העלייה בטמפרטורת האוויר היא עלייה בטמפרטורת המים ובמשך השכוב העונתי. ממדידות שאנו מבצעים במסגרת תוכנית הניטור הקבועה של הכינרת, הנערך במימון רשות המים, ניתן לזהות הסטה של הטמפרטורות לטמפרטורות גבוהות יותר (איור 1), ובאופן ספציפי עולה כי קיימת מגמת עלייה בטמפרטורת המים של השכבה העליונה של הכינרת בקצב של ˚C0.4 לעשור.

בנוסף, העלייה בתדירות של אירועי קיצון (כמו גלי חום חזקים) גוררת מצבים שבהם טמפרטורת המים מגיעה לערכים חריגים וגבוהים בהרבה מהטמפרטורות הנמדדות בדרך כלל. באוגוסט 2010 תועד אחד מגלי החום הקשים ביותר שנרשמו בישראל. במהלך אותו חודש נשברו שיאי חום בכל רחבי הארץ וגם באזור הכינרת, ובעקבות כך נרשמו גם שיאים בטמפרטורת המים באגם. מנתונים שנמדדו מחיישן טמפרטורה המורכב על דוגם הממוקם על דוברה במרכז האגם ויורד מספר פעמים ביום עד לעומק האגם, נמצא כי ב־22.8.2010 נמדדה טמפרטורת מי הכינרת C˚ 34.32, שהיא הטמפרטורה הגבוהה ביותר שתועדה אי פעם בכינרת. מתוך כלל המדידות מחיישן זה אשר החל לפעול בינואר 2000, 68% מהמקרים בהם נמדדה טמפרטורה גבוהה מ־C˚32 נמדדו במהלך גל החום באוגוסט 2010 (איור 2). במהלך אותו קיץ אף תועדו מספר תופעות ביולוגיות חריגות כגון העלמות של מינים מהמים שיתכן ונבעו מהטמפרטורות הקיצוניות. אירוע קיצון זה ואירועים דומים, מעלים שאלות כגון:

  • מהן ההשלכות של אירועי קיצון: מה עלולות להיות ההשפעות קצרות וארוכות הטווח של העלייה בתדירות של אירועי קיצון?
  • כיצד השילוב של מגמת עלייה כללית של טמפרטורה ועלייה בתדירות אירועי הקיצון ישפיע על המערכת האקולוגית של הכינרת?

על מנת לענות על שאלות אלו ואחרות יש צורך לבחון בראש ובראשונה מה תהיינה ההשלכות של שינויי האקלים על המאפיינים הפיזיקליים של האגם, כגון טמפרטורת המים בעונות שונות ולאורך זמן וכן על משך זמן השכוב של האגם.

איור 1. שינויים ארוכי טווח במהלך חודשי הקיץ בשנים 1969-2020 בטמפרטורת האוויר היומית המקסימלית באזור הכינרת (איור עליון) ושל טמפרטורת המים בעומק 1 מ' (איור תחתון). המקרא בשני האיורים מציג את הטמפרטורות של כל עמודה. טמפרטורת המים נמדדו במסגרת תוכנית הניטור של הכינרת הנערך במימון רשות המים. נתוני טמפרטורת האוויר התקבלו מהשמ"ט.

איור 1. שינויים ארוכי טווח במהלך חודשי הקיץ בשנים 1969-2020 בטמפרטורת האוויר היומית המקסימלית באזור הכינרת (איור עליון) ושל טמפרטורת המים בעומק 1 מ' (איור תחתון). המקרא בשני האיורים מציג את הטמפרטורות של כל עמודה. טמפרטורת המים נמדדו במסגרת תוכנית הניטור של הכינרת הנערך במימון רשות המים. נתוני טמפרטורת האוויר התקבלו מהשמ"ט.

לצורך מתן מענה על השאלות הללו, בחנו את ההשפעות של שתי מגמות של שינויי אקלים על האגם לאורך 30 שנה: עלייה קבועה בטמפרטורת האוויר ואירועי קיצון בצורה של גלי חום הפוקדים את אזור האגם. זאת עשינו בעזרת מקבץ (ensemble) של מודלים פיזיקליים של הכינרת. נתוני הקלט של המודלים כללו תוצאות של הרצת מחולל אקלימי (weather generator) שהותאם לתנאים בכינרת. הגדרנו ארבעה תרחישים בעזרת המחולל האקלימי שכללו:

  1. שימור המצב הקיים – המצב האקלימי הנוכחי, זהו תרחיש הבסיס.
  2. עלייה קבועה – מגמה של עלייה קבועה בטמפרטורת האוויר שהסתכם בעליה של C˚2 על פני 30 שנה.
  3. גלי חום – עלייה בתדירות של גלי החום בחודשי הקיץ על בסיס הדוח של זיו וחוב' (2011).
  4. שילוב – עלייה קבועה בתוספת עלייה בתדירות גלי החום.

עבור כל אחד מהתרחישים יצרנו 1000 גרסאות שונות על מנת לשלב שונות בתנאי ההרצה של המודלים. כל התרחישים, שהורצו לתקופה של 30 שנה (2010-2039), והגרסאות השונות, נבחנו בעזרת שלושה מודלים פיזיקליים של האגם. המודלים נבדקו ואומתו מראש כנגד נתוני אמת שנמדדו באגם וכולם סיפקו תוצאות טובות של טמפרטורת המים באגם לאורך מספר שנים ונמצאו בתאימות גבוהה לטמפרטורות שנמדדו באגם (Gal et al. 2003, Gal et al. 2020). המחולל האקלימי כויל לנתונים מטאורולוגיים שנמדדו בכינרת במהלך התקופה 1997-2007.

איור 2. תרשים "כינורות" של התפלגות טמפרטורות המים היומית באגם (בטווח עומקים 0-10 מ') בחודש אוגוסט בשנת 2010, בשנות ה־70, שנות ה־80, שנות ה־90 ובשנות ה־2000 עד שנת 2018. בנוסף, תוצאות שלושת המודלים עבור חמש השנים האחרונות בתרחיש הבסיס (איור עליון) והתרחיש המשלב עלייה קבועה בטמפרטורה וגלי חום. הקווים האופקיים בכל כינור מציגים את הממוצע והחציון של הערכים וצורת הכינור מבטאת את התפלגות הערכים. במקומות (באותם הערכים) שבהם הכינור רחב יותר, שם יש מספר גדול יותר של מדידות של ערכים אלו. יש לשים לב להבדל הבולט בין ערכי אוגוסט 2010 לשאר התקופות.

מתוצאות התרחישים עולה כי עלייה בטמפרטורת האוויר ב־C˚2 על פני 30 שנה גוררת עלייה ממוצעת שנתית בטמפרטורת המים העליונים של האגם (0-10 מ') ב־C˚0.53-0.55, על פני כל 1000 ההרצות השונות, ביחס לתרחיש הבסיס (איור 3). במקרה של תרחיש גלי החום, השינוי בטמפרטורה השנתית הממוצעת ביחס לתרחיש הבסיס היה קטן יותר ולא עלה על C˚0.12. למרות שאין מדובר בהפרשים גדולים, יש לזכור שמדובר בממוצעים שנתיים ועל כן ההפרשים בתקופות החמות הם גדולים בהרבה. לשילוב של עלייה בתדירות גלי החום עם עלייה קבועה בטמפרטורה לא הייתה השפעה על טמפרטורת המים השנתית הממוצעת ביחס לתרחיש ללא גלי החום. המשמעות הינה שבפרספקטיבה שנתית, לגלי החום אין השפעה משמעותית על טמפרטורת המים. יחד עם זאת, שילוב של עלייה בתדירות גלי החום עם העלייה הקבועה בטמפרטורה גרר שונות גדולה יותר בטמפרטורות המים בגלל אירועים קצרי מועד של טמפרטורת מים גבוהה.

איור 3. טמפרטורות מים שנתיות ממוצעות בשכבה העליונה של הכינרת על בסיס תוצאות התרחישים. התוצאות המוצגות הינם עבור תרחיש הבסיס (תנאים מטאורולוגיים נוכחיים) ועבור התרחיש של שילוב עלייה קבועה בטמפרטורת האוויר ועלייה בתדירות גלי החום (איור תחתון). הקווים מבטאים את תוצאות שלושת המודלים והרקע מייצג את טווח כל הערכים של הרצות התרחיש. מימין לאיורים מתוארות התוצאות הממוצעות עבור חמש השנים האחרונות של הרצות המודל.

השפעת העלייה בתדירות גלי החום באה לידי ביטוי בטמפרטורות המים במהלך חודשי אוגוסט. הביטוי הוא בעיקר בטמפרטורות המים הקיצוניות אשר נרשמות במהלך אירועים אלו בדומה לערכים שנמדדו במהלך אוגוסט 2010 (איור 2). אמנם אירועי טמפרטורה קיצוניים אלו הינם קצרי מועד אבל הם גוררים טמפרטורות גבוהות במיוחד בשכבת המים העליונה ועלולים להיות קטלניים עבור מינים שאינם יכולים להתמודד עם טמפרטורות אלו. בנוסף, גלי החום גורמים לעליה בטמפרטורת המים, הגורמת לירידה בצפיפות שכבת המים הרדודה באגם. כאשר ההפרש בצפיפות המים בין השכבה העליונה והתחתונה באגם גדל, גדלה היציבות של השכוב התרמי באגם.

יצירה של שכוב תרמי בכינרת היא תהליך טבעי שמתחיל בחודש מרץ לערך ומסתיים בחודש דצמבר או ינואר עם ערבוב של כלל עמודת המים. תהליך זה של שכוב וערבוב מלא של עמודת המים הוא תהליך חיוני למערכת האקולוגית של האגם ולשמירה על איכות המים. על פי התרחישים שבחנו, משך השכוב יתארך בתרחיש של עלייה קבועה בטמפרטורת האוויר ובעיקר בתרחיש המשולב של גלי חום עם עלייה קבועה של טמפרטורה. התארכות משך השכוב עלולה לגרום למניעת ערבוב עמודת המים ולהשליך על איכותם. בתרחיש של שינוי קבוע בטמפרטורת האוויר ובתרחיש המשלב גם את גלי החום, השינוי במשך תקופת השכוב מגיע לכדי 12 יום בשנה בממוצע וצפוי להתארך ככל שיקצינו השינויים האקלימיים.

לסיכום, השינויים האקלימיים הפועלים באזורינו אשר חזויים להחריף בעתיד, צפויים להשפיע על הכינרת ועל המערכת האקולוגית שלה. החרפת אירועי הקיצון בשילוב עם עלייה מתמשכת בטמפרטורת האוויר הממוצעת יגררו עלייה בטמפרטורת המים ובמשך תקופת השכוב העונתי. במחקר המתואר נבחנו שינויים ומגמות כפי שתועדו עד כה בכינרת ולא התנאים הקיצוניים יותר הצפויים להתרחש בעתיד באזור הכינרת על פי מודלים שונים. אף על פי כן, גם השינויים שנמצאו על בסיס הממצאים הנוכחיים צפויים להשפיע על מגוון רחב של תהליכים ביולוגיים וכימיים באגם ועקב כך על אורגניזמים החיים באגם. השפעות אלה עלולות לגרור שינויים בהרכב המינים באגם והתחזקות אוכלוסיות של מינים העמידים יותר לטמפרטורות גבוהות, כגון מיני האצות הכחוליות אשר נחשבות אצות רעילות. על מנת לצמצם את ההשלכות האפשריות של השינויים האקלימיים, יש לבחון פעילויות ממשק שעשויות לצמצם את השינויים הצפויים ואת השלכותיהם.

 

תודות

ליורי לצ'ינסקי על סיוע בהכנה ועיבוד נתונים ולרשות המים על מימון תוכנית הניטור של הכינרת שבמהלכה נאספו הנתונים ארוכי הטווח שהוצגו במחקר זה.

 

רשימה ביבליוגרפית

Gal, G., J. Imberger, T. Zohary, J. Antenucci, A. Anis, and T. Rosenberg. 2003. Simulating the thermal dynamics of Lake Kinneret. Ecol. Model. 162:69-86.

Gal, G., G. Yael, S. Noam, E. Moshe, and D. Schlabing. 2020. Ensemble Modeling of the Impact of Climate Warming and Increased Frequency of Extreme Climatic Events on the Thermal Characteristics of a Sub-Tropical Lake. Water 12:1982.

Shilo, E., B. Ziv, E. Shamir, and A. Rimmer. 2015. Evaporation from Lake Kinneret, Israel, during hot summer days. J. Hydrol.

Ziv, B., E. Shilo, Y. Lechinsky, and A. Rimmer. 2014. Meteorology. Pages 81-96 in T. Zohary, A. Sukenik, T. Berman, and A. Nishri, editors. Lake Kinneret – Ecology and Management Springer Science+Business, Dordrecht.

זיו, ב., ה. סערוני, and פ. אלפרט. 2011. תנודות ומגמות בטמפרטורה, בעומס חום ובמשקעים בישראל ב-30 השנים האחרונות- האם עדות לשינוי אקלימי? בחינה קלימטולוגית-סינופטית.

 

 

 

 

לידים:

באוגוסט 2010 תועד אחד מגלי החום הקשים ביותר שנרשמו בישראל. במהלך אותו חודש נשברו שיאי חום בכל רחבי הארץ וגם באזור הכינרת, ובעקבות כך נרשמו גם שיאים בטמפרטורת המים באגם

תהליך זה של שכוב וערבוב מלא של עמודת המים הוא תהליך חיוני למערכת האקולוגית של האגם ולשמירה על איכות המים

השפעות אלה עלולות לגרור שינויים בהרכב המינים באגם והתחזקות אוכלוסיות של מינים העמידים יותר לטמפרטורות גבוהות, כגון מיני האצות הכחוליות אשר נחשבות אצות רעילות

כוכבית כינרת

שירות רציף לציבור 24/7 מכל טלפון

נתקלת במפגע? רצית לדעת באיזה חוף ניתן לערוך קמפינג? בירור שעות הנסיעה בקו סובב כינרת?

טלפון: 55477*

עקבו אחרינו:
  • Facebook
  • YouTube
כוכבית כינרת

שירות רציף לציבור 24/7 מכל טלפון

נתקלת במפגע? רצית לדעת באיזה חוף ניתן לערוך קמפינג? בירור שעות הנסיעה בקו סובב כינרת?

טלפון: 55477*

  • Facebook
  • YouTube
הידעת?
  • שביל סובב כינרת מקיף את הכינרת במסלול של 60 ק"מ במטרה להבטיח את נגישות הציבור לחופים. מוזמנים לצפות במקטעי השביל הפתוחים לציבור בדף השביל באתר

  • איגוד ערים כינרת ומשרד הפנים הקימו תחנות עזרה ראשונה בחופי "צינברי" ו "שקמים". בקרוב יופעלו עוד 2 תחנות הצלה ניידות

  • הכינרת היא האגם המתוק הנמוך בעולם

  • הפזמונאית והזמרת נעמי שמר נולדה בקבוצת כינרת ב-13 ביולי בשנת 1930 להורים שהיו ממייסדי הקבוצה

  • מקור השם כינרת הוא במקרא בספר במדבר ובספר יהושע המזכירים את "ים כנרת". גם בתלמוד ובמשנה הכנרת מופיעה בשם: "ימא של טבריא"

  • הקנס על השארת לכלוך בחופי הכינרת עומד על 750 ₪!

  • איך עושים קומזיץ בחוף? מביאים כלי שאפשר להבעיר בו אש מבלי שישרף (למשל חצי חבית) את השאריות לאחר כיבוי משליכים לפח

  • הַכִּנֶּרֶת היא ימה בארץ כינרות. זהו האגם הגדול ביותר בארץ ישראל אשר מכיל מים מתוקים. הכינרת מספקת כ-25% מצריכת המים בישראל ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה העיקריים שלה

  • בחלוקת השבטים בתקופת ההתנחלות, שבט נפתלי קיבל את הכינרת

  • גם פקקים ובדלי סיגריות הם אשפה. הם נשארים על החוף, מתערבבים עם הצדפים ולא "עוזבים" את החוף. השליכו אותם לפח בתום הבילוי

  • בעונת ההטלה של האמנונים, המתחילה באמצע אפריל ומסתיימת באמצע יוני, הדייג באזור בקעת הבטיחה (בית ציידא) אסור

  • 2-4 שבועות הן זמן ההתכלות של עטיפות נייר המושלכות על החוף

Webtopus בניית אתרים
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר
  • עזרהעזרה
  • פידבקפידבק