איל אופיר, תמר זהרי, דויד קמניגס, גדעון גל, המעבדה לחקר הכינרת, חקר ימים ואגמים לישראל
דנה בכר, רשות הכינרת- איגוד ערים כינרת,
עמית דולב, רשות הטבע והגנים,
פיראס תלחמי ודפנה עמר, רשות המים,
אביטל גזית, אוניברסיטת תל-אביב
הצומח החופי על שפת הכינרת מתפתח באופן טבעי ברצועת תנודות המפלס. כאשר מפלס הכינרת יורד נחשפת קרקע לחה בה מתפתח צומח חופי, בעיקר קנה ואשל. עם עליית המפלס באביב, חלק מהרצועה בה התפתח הצומח מתכסה במים. חלק זה, ששטחו תלוי במפלס המקסימום באביב ובכמות הצמחייה שהתפתחה לאחר ירידת המפלס, משמש כאזור מועדף על דגי הכינרת (בעיקר האמנונים) לרבייה אשר מתרחשת בדרך כלל בין החודשים אפריל עד יוני ולאימון דגיגים. עם הזמן הצמחייה המוצפת מתפרקת באופן טבעי ונעלמת, כאשר הפירוק של הקנה הוא מהיר יחסית (מספר חודשים) בעוד תמותת ופירוק האשלים איטית (לפחות 3 שנות הצפה רצופות). בעשורים האחרונים בעקבות משטר הגשמים והשאיבה, מפלס הכינרת ירד בהדרגה לאורך מספר שנים, תוך חשיפת שטחים גדולים והולכים של רצועת תנודות המפלס, שהתכסו בצמחייה חופית סבוכה. בעקבות החורף הגשום האחרון הוצפו שטחי צמחייה נרחבים. עליית המפלס הברוכה גרמה גם להיווצרותם של מוקדי דגירה של יתושים בשלוליות רדודות מנותקות מהאגם בתחום רצועת תנודות המפלס.
עם התפתחות של רצועות תנודות מפלס רחבות ועתירות צמחייה חופית, התפתחו גם נקודות מחלוקת בין הצרכים התיירותיים, של גישה נוחה לאגם למשתמשים השונים כמו גם בעיות של מטרדים שונים שיוצרת הצמחייה החופית לרבות בעיות של תברואה, בטיחות, התפתחות מואצת ומוגברת של יתושים, מסתור לבעלי חיים שונים (תנים, שועלים) וחסימה נופית, לבין הרצון לשמר את המערכת האקולוגית ולהגן על אזורי הרבייה והאימון של דגי האמנון. על רקע זה הוחלט במעבדה לחקר הכינרת, חיא"ל, רשות המים, רשות הכינרת ואיגוד ערים כינרת, רשות הטבע והגנים, ובית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל-אביב – לבצע מחקר אשר מטרתו לבחון כיצד ניתן לשלב בין קיום צמחייה בחופים, הנדרשת לתפקוד האקולוגי, לבין פעילות נופשים. במחקר אנו בוחנים את יחסי הגומלין שבין אזורי הצמחייה, הנופשים ורביית הדגים, זאת על מנת לגבש המלצות ממשקיות באגם. המחקר ממומן על ידי הקרן לשטחים פתוחים/רשות מקרקעי ישראל ונתמך על ידי איגוד ערים כינרת ורשות הכינרת.
על מנת לבחון את יחסי הגומלין בין הצמחייה, הנופשים והרבייה סקרנו את פעילות רביית הדגים בחופים קולטי קהל של איגוד ערים כינרת ובעלי מגוון של צפיפות של צמחייה מוצפת. עבודת השטח, אשר לה סייעו אריה סגרון וחגי לוין מרשות הכינרת, התבצעה ברובה בחוף צינברי (תמונה 1) ובוצעה בתקופת פעילות הרבייה של אמנון הגליל ואמנון ירדן (אפריל-יוני), שבה יש גם נוכחות מוגברת של נופשים באגם (חגי פסח, עצמאות, שבועות וסופי שבוע). התמקדנו בכימות (בדרכים שונות) של מספרי האמנונים המשתתפים בפעילות הרבייה במים הרדודים בארבעה סוגי בתי גידול, הנבדלים בסוג הצמחייה המוצפת וצפיפותה (קנה דליל, קנה בינוני, אשלֿ, ללא צמחייה) לפני ואחרי פעילות נופשים.
בעזרת סקרים ויזואליים ספרנו דגים הנמצאים באזור מוגדר, חלקם באזור מדרגות ואזורים פתוחים המאפשרים את ירידת המתרחצים למים. החוף המוגבה בצינברי אפשר תצפית מגובה של כ־3 מ׳ על פני אזור המים הרדודים הצמוד לחומה (תמונות 3,4,5), שם צפינו באמנונים מתגודדים או עוסקים בפעילות חיזור. הדגים נספרו על ידי שלושה סופרים (כלומר ב־3 חזרות) שהתקדמו לאורך החומה בזה אחר זה ובקצב קבוע תוך כדי ספירת הדגים הנצפים בעזרת מונה ידני. התוצאות שהתקבלו תורגמו לצפיפות דגים ליחידת שטח. הספירות נעשו בארבעה אתרי חומות הנבדלים זה מזה בהרכב הצמחייה (תמונה 5), בכל אחד מהאתרים בוצעו ספירות בשלושה מועדים שונים.
בסקרים הוויזואליים נעזרנו בצילומי אוויר אנכיים, מרחפן של רשות הכינרת ואיגוד ערים כינרת. הצילומים נעשו מגובה קבוע מעל פני הקרקע, שנותן תמונה של שטח בגודל 10 x 10 מ׳. מלבן בגודל השטח המצולם הוגדר על ידי סימון בארבעה מוטות שתקענו בקרקע כרבע שעה קודם לכן, זמן שאפשר לדגים שברחו לחזור למקום. הרחפן שהה מעל המלבן כך שהתקבל צילום אנכי של האזור המסומן, עם הדגים שבו. כמו כן בוצע שימוש בסונר שנועד למים רדודים אשר סייע באיתור הדגים בסוגי הצמחייה השונים.
מניתוח תוצאות הסקרים שערכנו עולה כי צפיפות אמנונים גבוהה (1-2 דגים למ״ר) ויציבה לאורך הזמן נרשמה באזור של צמחיית הקנה בצפיפות דלילה ובינונית (איור 1). באזור האשל הדליל השונות הייתה גדולה, עם צפיפות גבוהה במיוחד (3.5 דגים למ״ר) ב־30 באפריל, ונמוכה (0.5 דגים למ״ר) ב־2 ביוני. באופן בולט, באזור ללא הצמחייה צפיפות הדגים שנצפתה הייתה מאוד נמוכה, פחות מ־0.3 דגים למ״ר.
בנוסף לסקרים המתוארים לעיל נערכו סקרים נוספים, לפני החגים, בחגים ולאחריהם (במהלך אפריל-מאי 2019), במספר אתרים סביב הכינרת. אף כי בחגים כל האתרים היו עמוסים בנופשים, במים מספר הרוחצים היה נמוך (תמונה 6), ככל הנראה בשל טמפרטורת המים הנמוכה. בעקבות מספר הרוחצים הנמוך במים, פוטנציאל ההפרעה לדגים המקננים היה נמוך. בכל האתרים שנבדקו נצפתה התגודדות אמנונים בלהקות גדולות במים הרדודים החמימים יחסית (תמונות 7 ו-8).
מסקנות מניתוח התוצאות של השלב הראשוני במחקר:
- מידת ההפרעה של הנופשים לרביית האמנונים (מסקנה ראשונית): מתצפיות חלקיות נראה שקרוב לוודאי במצבי מפלס גבוה, ושפע צמחייה חופית מוצפת, לא צפויה הפרעה משמעותית של הנופשים על פעילות הדגים. ההפרעות על ידי נופשים בחופשת הפסח, בשבתות ובחגים, היו קצרות מועד. מיד לאחר שההפרעות הסתיימו האמנונים חזרו לפעילות הרבייה בבתי הגידול המועדפים עליהם. מאידך, בשנות בצורת בהן התנאים הנ"ל אינם מתקיימים ופוטנציאל אתרי קינון וגידול צעירים סביב הכינרת מוגבל, תיתכן הפרעה של פעילות נופשים להצלחת הרבייה של האמנונים. על כן, יש לחזור ולבחון נושא זה על מנת לוודא שתופעה זאת חוזרת על עצמה בתנאים שונים, במיוחד במצבי מפלס נמוך, בטרם קבלת החלטות ממשקיות. בהמשך המחקר יהיה מקום לבחון מצבים של מפלס נמוך ופעילות נופשים רבה יותר. במסגרת בחינה זו- מומלץ לבחון השפעת עקירת צמחיה מן השורש באתרי נופש קולטי קהל, לאמוד את מידת ההפרעה של הפעולה לרביית האמנונים, ולכמת את שטף הנוטריאנטים המשתחררים למים מהקרקע המופרת והשפעתו על איכות המים.
- העדפות הקינון והשלכות תפעוליות: מניתוח תוצאות הסקרים נראה באופן בולט כי בעונת ההטלה האמנונים מעדיפים לשהות ולקנן באזורי צמחייה בעלי צפיפות דלילה או בינונית, בין אם זה קנה או אשל. ממצא זה מחזק את הממצאים של מחקר קודם שהתמקד בקשרי גומלין בין צמחייה ורביית אמנונים בכינרת Cummings et al 2017)). המחקר הראה שאמנוני הכינרת מעדיפים לקנן באזורי צמחייה מוצפת בצפיפות דלילה או בינונית, זאת לעומת אזורים ללא צמחייה. אזורי המחקר שבחננו מאפיינים אזורים הנמצאים בחופי רחצה, זאת בשונה מאזורים כמו שמורת הבטיחה בהם צפיפות הצומח היא מאוד גבוהה ולכן מאפייני הרבייה שונים. כמו כן, חשוב לציין ששנת 2019 הייתה שנה חריגה יחסית בשל עלייה משמעותית של המפלס. עליית מפלס זו הציפה אזורים נרחבים של צמחייה חופית סבוכה שהתפתחה בחופי הכינרת במשך רצף חמש השנים השחונות שקדמו לשנת 2019.
- דיג ספורטיבי: במהלך ביצוע הסקרים הבחנו במספר רב של דייגי חכות (תמונה 9) אשר נכנסים ורומסים את אזור הצמחייה על מנת לתפוס דגים. אין כיום כל תקנה האוסרת עליהם לעשות זאת. יחד עם זאת ענף זה מתבסס על פעילות מוגדרת ועונתית המתרכזת באזורי הנופש המופרים ממילא וכאמור יש לעודד פעילות ספורטיבית מגוונת סביב לאגם. על מנת לאפשר פעילות זאת, ואף הרחבתה, אנו ממליצים לבצע סקרים מקיפים שמטרתם לאמוד את היקפה ואת כמות השלל של דיג זה (מחקר דומה בוצע בים תיכון). אם יסתבר שההיקף הוא גדול, יש לבחון צעדי ממשק מתאימים עבור תקופת הרבייה, במקביל לגיבוש הנחיות ונהלים מתאימים.
ספרות מצוטטת
Cummings, D., Goren, M., Gasith, A., Zohary, T., 2017. Inundated shore vegetation as habitat for cichlids breeding in a lake subjected to extreme water level fluctuations. Inland Waters 7, 449-460.
- במחקר אנו בוחנים את יחסי הגומלין שבין אזורי הצמחייה, הנופשים ורביית הדגים, זאת על מנת לגבש המלצות ממשקיות באגם
- במצבי מפלס גבוה, ושפע צמחייה חופית מוצפת, לא צפויה הפרעה משמעותית של הנופשים על פעילות הדגים
- מומלץ לבחון השפעת עקירת צמחיה מן השורש באתרי נופש קולטי קהל, לאמוד את מידת ההפרעה של הפעולה לרביית האמנונים, ולכמת את שטף הנוטריאנטים המשתחררים למים מהקרקע המופרת והשפעתו על איכות המים.