• מכרזים
  • הגשת תוכניות
רשות ניקוז ונחלים כינרת
MENUMENU
  • אודות
      • אודות
        • מבנה הרשות
        • חזון
        • מדיניות הארגון
        • ספר טלפונים
        • תקני איכות
  • רשות ניקוז ונחלים כינרת
    • מידע כללי

      • מי אנחנו
      • הגשת תוכניות
      • חוקים ותקנות
      • מפת אגן ההיקוות
      • סקר מעיינות באגן הכינרת
      • מפלס הכינרת
      • מכרזים
    • ניקוז ונחלים

      • אודות
      • תחזוקה
      • פרוייקטים
      • תמ"א 34 ב'
      • פרסום מפעלי ניקוז
      • מפעלי ניקוז מאושרים
    • שימור קרקע

      • אודות
      • פרוייקטים
    • הגנה על הסביבה

      • שחזור ביצה בעמק החולה 400 דונם
      • פרויקט החולה
      • מערכות הולכה וטיפול בשפכים
      • מאגרי קולחים ומערכות לסילוק קולחים
      • פעילות חקלאית
      • ממשק דייג בכינרת
      • שייט בכינרת
      • דלקים ושמנים
      • אשפה ופסולת מוצקה
      • מחנות צה"ל
      • מפעלי תעשיה
      • חופי הכינרת
      • מערכות ניקוז
  • איגוד ערים כינרת
    • מידע כללי

      • דף הראשי
      • מי אנחנו
      • מדריך חופי כינרת
      • מכרזים
      • חברי מועצת האיגוד
      • רישוי עסקים
    • ניהול חופים

      • חופים שקטים
      • חופים ללא אלימות
      • תעריפי חניה בחופים
      • נופש קראוונים
    • תכנון ופיתוח

      • תמ"א 13/13א לחופי האיגוד
      • תמ"א 13/13א 1 לחופי האיגוד- מפרץ אמנון
    • חקיקה ואכיפה

      • חוק הקמת האיגוד וחוקי העזר של האיגוד
  • מכרזים
  • חינוך והסברה
    • אודות

      • אודות
    • פרוייקטים חינוכיים

      • שומרי הנחל

      • אודות שומרי הנחל
      • פעילויות התלמידים
      • שומרי הנחל – קהילה מנטרת
      • מפת אתרי שומרי הנחל
      • הולכים על נקי
    • אקו כינרת – המעבדה השטה

      • אודות אקו כינרת
      • המעבדה השטה
      • בתי ספר
      • לקהל רחב
    • שביל סובב כנרת

      • רקע כללי
      • מקטעי השביל
      • ידיעת השביל
      • מתנדבים בשביל
      • מסלולי טיול
  • מידע ושירותים
    • מידע ושירותים

      • קו סובב כינרת
      • תעריפי חניה בחופים
      • מדריך חופי הכינרת
      • הרשות בתקשורת
      • מגזין ארץ הכינרת
      • מפלס הכינרת
      • תנאי שימוש באתר
      • מאמרים
    • שירותים אירגוניים

      • מכרזים
      • הגשת תוכניות
    • יצירת קשר

      • דווח על מפגע
      • כוכבית כינרת
      • ספר טלפונים
    • מידע על הכינרת

      • מקור השם כינרת
      • נתונים פיסיים
      • גיאולוגיה
      • ניטור
      • הסטוריה
      • מארג המזון בכינרת
      • מאזן המים
  • מסלולי טיול
  • דוברות ופרסומים
  • דרושים
  • תשלום דוחות
  • אודות
  • רשות ניקוז ונחלים כינרת
  • איגוד ערים כינרת
  • מכרזים
  • חינוך והסברה
  • מידע ושירותים
  • מסלולי טיול
  • דוברות ופרסומים
  • דרושים
  • תשלום דוחות
רשות ניקוז ונחלים כינרת
MENUMENU
  • אודות
      • אודות
        • מבנה הרשות
        • חזון
        • מדיניות הארגון
        • ספר טלפונים
        • תקני איכות
  • רשות ניקוז ונחלים כינרת
    • מידע כללי

      • מי אנחנו
      • הגשת תוכניות
      • חוקים ותקנות
      • מפת אגן ההיקוות
      • סקר מעיינות באגן הכינרת
      • מפלס הכינרת
      • מכרזים
    • ניקוז ונחלים

      • אודות
      • תחזוקה
      • פרוייקטים
      • תמ"א 34 ב'
      • פרסום מפעלי ניקוז
      • מפעלי ניקוז מאושרים
    • שימור קרקע

      • אודות
      • פרוייקטים
    • הגנה על הסביבה

      • שחזור ביצה בעמק החולה 400 דונם
      • פרויקט החולה
      • מערכות הולכה וטיפול בשפכים
      • מאגרי קולחים ומערכות לסילוק קולחים
      • פעילות חקלאית
      • ממשק דייג בכינרת
      • שייט בכינרת
      • דלקים ושמנים
      • אשפה ופסולת מוצקה
      • מחנות צה"ל
      • מפעלי תעשיה
      • חופי הכינרת
      • מערכות ניקוז
  • איגוד ערים כינרת
    • מידע כללי

      • דף הראשי
      • מי אנחנו
      • מדריך חופי כינרת
      • מכרזים
      • חברי מועצת האיגוד
      • רישוי עסקים
    • ניהול חופים

      • חופים שקטים
      • חופים ללא אלימות
      • תעריפי חניה בחופים
      • נופש קראוונים
    • תכנון ופיתוח

      • תמ"א 13/13א לחופי האיגוד
      • תמ"א 13/13א 1 לחופי האיגוד- מפרץ אמנון
    • חקיקה ואכיפה

      • חוק הקמת האיגוד וחוקי העזר של האיגוד
  • מכרזים
  • חינוך והסברה
    • אודות

      • אודות
    • פרוייקטים חינוכיים

      • שומרי הנחל

      • אודות שומרי הנחל
      • פעילויות התלמידים
      • שומרי הנחל – קהילה מנטרת
      • מפת אתרי שומרי הנחל
      • הולכים על נקי
    • אקו כינרת – המעבדה השטה

      • אודות אקו כינרת
      • המעבדה השטה
      • בתי ספר
      • לקהל רחב
    • שביל סובב כנרת

      • רקע כללי
      • מקטעי השביל
      • ידיעת השביל
      • מתנדבים בשביל
      • מסלולי טיול
  • מידע ושירותים
    • מידע ושירותים

      • קו סובב כינרת
      • תעריפי חניה בחופים
      • מדריך חופי הכינרת
      • הרשות בתקשורת
      • מגזין ארץ הכינרת
      • מפלס הכינרת
      • תנאי שימוש באתר
      • מאמרים
    • שירותים אירגוניים

      • מכרזים
      • הגשת תוכניות
    • יצירת קשר

      • דווח על מפגע
      • כוכבית כינרת
      • ספר טלפונים
    • מידע על הכינרת

      • מקור השם כינרת
      • נתונים פיסיים
      • גיאולוגיה
      • ניטור
      • הסטוריה
      • מארג המזון בכינרת
      • מאזן המים
  • מסלולי טיול
  • דוברות ופרסומים
  • דרושים
  • תשלום דוחות
  • אודות
  • רשות ניקוז ונחלים כינרת
  • איגוד ערים כינרת
  • מכרזים
  • חינוך והסברה
  • מידע ושירותים
  • מסלולי טיול
  • דוברות ופרסומים
  • דרושים
  • תשלום דוחות
ראשי » רשות ניקוז ונחלים כינרת » הגנה על הסביבה » פרויקט החולה – הגנה על הסביבה

פרויקט החולה – הגנה על הסביבה

עמק החולה נמצא בצפון בקע ים המלח שבתוך השקע הסורי-אפריקני והוא גובל בחרמון מצפון, בגולן ממזרח, ברכס הרי נפתלי במערב וברמת כורזים מדרום. רום העמק כ- 65 מ' מעל לפני הים ושטחו כ 117 קמ"ר. התרוממותה של רמת כורזים הבזלתית לפני כמיליון שנים יצרה את "פקק הבזלת" בדרומו של עמק החולה, מחסום שגרם להיווצרותם של אגם וביצות החולה. שטח אגם החולה היה כ- 13 קמ"ר ועומקו המרבי 4 מ' בעוד ששטח הביצות שמצפון לו נע בין 47 קמ"ר בחורף ל- 8 קמ"ר בקיץ. הצומח העיקרי בביצות החולה היה גומא הפפירוס אשר הווה מרכיב עיקרי ביצירת קרקע הכבול בחולה.

מפעל ייבוש החולה החל בשנת 1951 והסתיים בשנת 1958. מטרות ייבוש החולה היו:

  1. ניצול הקרקע המיובשת לחקלאות;
  2. מיגור המלריה
  3. חיסכון במים המתאדים.

במסגרת מפעל הייבוש הועמק והורחב אפיק הירדן באזור ה"פקק" ומי הירדן הופנו לתעלות ניקוז עיקריות (המערבית והמזרחית) המקיפות את עמק החולה ונפגשות במקום שהיה מרכז האגם ההיסטורי. עלות מפעל ייבוש החולה היתה כ- 22 מליון דולר. אבל, כבר בשנות ה-70 התברר כי קרקע הכבול החשופה מהווה מקור לבעיות כגון: שריפות פנימיות, שקיעה וסחף רוח אשר הביאו לירידה באיכותן החקלאית של הקרקעות. והדבר החמור ביותר, פירוקו המהיר של הכבול גרם לשטיפת תרכובות חנקן וזרחן לכינרת אשר השפיעו לרעה על המערכת האקולוגית של האגם ועל איכות המים. התברר, כי ייצוב של קרקעות הכבול מתאפשר רק ע"י שליטה במפלס מי התהום ורק ייצוב כזה יאפשר את המשך ניצול הקרקעות לחקלאות וימנע את זיהום הכינרת.

בתחילת שנות ה-90 החל תכנונו של "פרויקט החולה" אשר נועד לפתור בעיות אלו. חלופת התכנון שנבחרה לבצוע שילבה בין חקלאות, תיירות וטיפוח ערכי טבע ונוף וכללה את המרכיבים הבאים:

  1. שיקום קרקעות חקלאיות, אשר סבלו מתהליכי פרוק מואץ, שקיעה ושריפה, על ידי יצירת גוף מים מלאכותי קטן בשטח של כ-1100 דונם ("אֲגַמּוֹן"), שינקז שטחים נרחבים מסביב לו.
  2. שליטה על רמת הנוטריאנטים הנשטפים מהכבול לכינרת ויצירת אפשרות לנתק את מערכת ניקוז הכבול מהכינרת.
  3. שימוש תיירותי מוגבל בגוף המים הביצתי החדש, שישמש תחליף הכנסה לבעלי השטחים שהוצפו. ביצוע וניהול הפרויקט נעשה ע"י הקק"ל. הוקמה הנהלה ציבורית רחבה הכוללת את כל השותפים בפרויקט. ממון הפרויקט שעלותו הסתכמה בכ- 80 מלש"ח נעשה ע"י שלושה גופים עיקריים: הקק"ל, נציבות המים ומינהל מקרקעי ישראל בחלקים שווים. ביצוע הפרויקט החל ב- 1993 וכלל חפירת האגמון, חפירת כ- 90 ק"מ של תעלות ניקוז בשטחי הכבול, חפירת ערוץ הירדן ההיסטורי אליו מוטים מי ירדן מסכר כפר בלום, בניית מתקנים לשמירת מפלס מי תהום, הקמת מאגר וויסות (מאגר הקצה) והקמת תחנת שאיבה גדולה להעברת מי הכבול למאגר עינן. על מנת למנוע תנועת מי תהום דרומה נחפר והוכנס מדרום לאגמון מחסום חרסית (חציץ) בעומק 4-5 מ'. לשם אטימה ננעץ החציץ בכבול עד לשכבת החוואר שמתחתיו מהתעלה המזרחית ועד ק"מ אחד ממזרח לתעלה המערבית. ב-אפריל, 1994 החלה הצפת הכבול.

עד סוף 1998 הועברו מי הכבול לכינרת, ובינואר 1999 הופעלה מערכת השאיבה במאגר הוויסות והחל למעשה ניתוק ניקוז הכבול מהכינרת. פרויקט החולה הושלם לאחר שהושלמו פעולות נוספות:

  1. הנחת צינור תת-קרקעי בקוטר 1 מ' (המובל המערבי) הקולט את קולחי קריית שמונה, קולחי יישובי צפון עמק החולה ושפכי בריכות הדגים ומעביר אותם למאגר הקצה , וממנו למאגר עינן.
  2. ניקוי התעלה המערבית מהבוצה ששקעה בה במשך השנים והפיכתה לתעלת מים שפירים.
  3. חפירת תעלת הביטחון מעין גונן לאורך מעיינות הדופן עד לירדן מצפון לגשר הפקק. תעלה זו מפרידה בין מי המעיינות הנקיים המובלים אל הירדן לבין מי הכבול המובלים אל האגמון. בימים אלה הוגשה בקשה לארגון "אונסקו" של האו"ם להכיר בפרויקט כאתר מורשת עולמי בעיקר בגלל היותו תחנת מעבר ייחודית במסלול נדידת העופות כתוצאה מהקמת הפרויקט.

קיומו של הפרויקט לאורך זמן מחייב מערך של תפעול, תחזוקה וניטור. מערך כזה הוקם ב-1997 ומאז ועד היום פועל בהצלחה רבה. גופים רבים מעורבים במערך זה: נציבות המים, הקק"ל, רשות ניקוז כינרת, מפעלי מים וניקוז גליל עליון, יח' גליל של חב' "מקורות", רט"ג, מיג"ל,דייגי מאגר עינן וחקלאי עמק החולה. ניהול המערך מתבצע ע"י צוות תפעול משולב המתווה את תוכנית התפעול ומאזן בין האינטרסים השונים של השותפים בפרויקט, כאשר מניעת זיהום הכינרת מהווה אינטרס עיקרי. עלות עבודות התחזוקה השנתית של הפרויקט מסתכמות ב- 1.65 מלש"ח לשנה. ממון התחזוקה נעשה ע"י נציבות המים (57% ), הקק"ל (33% ) והחקלאים (10%). בצוע העבודות ע"י הקק"ל בפקוח רשות ניקוז כינרת.

רשות ניקוז ונחלים כינרת אחראית על ניהול ממשק המים בפרויקט החולה מתוקף תכנית המתאר המקומית חלקות אדמות החולה מס"ג/8923 התקפה.

פרויקט החולה מהווה דוגמא לפיתוח סביבה ברת-קיימא המשלבת ומאזנת אינטרסים מקומיים שונים עם אינטרסים ממלכתיים. ניהול מושכל של המערכת מאפשר תפעול מיטבי ושמירה על המטרות העיקריות של הפרויקט: מניעת זיהום הכינרת, שיקום קרקעות חקלאיות והקמת אתר תיירות אקולוגית.

הגנה על הסביבה
  • שחזור ביצה בעמק החולה 400 דונם
  • פרויקט החולה – הגנה על הסביבה
  • מערכות הולכה וטיפול בשפכים
  • מאגרי קולחים ומערכות לסילוק קולחים
  • פעילות חקלאית
  • ממשק דייג בכינרת
  • שייט בכינרת
  • דלקים ושמנים
  • אשפה ופסולת מוצקה
  • מחנות צה"ל
  • מפעלי תעשיה
  • חופי הכינרת
  • מערכות ניקוז
כוכבית כינרת

שירות רציף לציבור 24/7 מכל טלפון

נתקלת במפגע? רצית לדעת באיזה חוף ניתן לערוך קמפינג? בירור שעות הנסיעה בקו סובב כינרת?

טלפון: 55477*

  • Facebook
  • YouTube
כוכבית כינרת

שירות רציף לציבור 24/7 מכל טלפון

נתקלת במפגע? רצית לדעת באיזה חוף ניתן לערוך קמפינג? בירור שעות הנסיעה בקו סובב כינרת?

טלפון: 55477*

  • Facebook
  • YouTube
הידעת?
  • שביל סובב כינרת מקיף את הכינרת במסלול של 60 ק"מ במטרה להבטיח את נגישות הציבור לחופים. מוזמנים לצפות במקטעי השביל הפתוחים לציבור בדף השביל באתר

  • איגוד ערים כינרת ומשרד הפנים הקימו תחנות עזרה ראשונה בחופי "צינברי" ו "שקמים". בקרוב יופעלו עוד 2 תחנות הצלה ניידות

  • הכינרת היא האגם המתוק הנמוך בעולם

  • הפזמונאית והזמרת נעמי שמר נולדה בקבוצת כינרת ב-13 ביולי בשנת 1930 להורים שהיו ממייסדי הקבוצה

  • מקור השם כינרת הוא במקרא בספר במדבר ובספר יהושע המזכירים את "ים כנרת". גם בתלמוד ובמשנה הכנרת מופיעה בשם: "ימא של טבריא"

  • הקנס על השארת לכלוך בחופי הכינרת עומד על 750 ₪!

  • איך עושים קומזיץ בחוף? מביאים כלי שאפשר להבעיר בו אש מבלי שישרף (למשל חצי חבית) את השאריות לאחר כיבוי משליכים לפח

  • הַכִּנֶּרֶת היא ימה בארץ כינרות. זהו האגם הגדול ביותר בארץ ישראל אשר מכיל מים מתוקים. הכינרת מספקת כ-25% מצריכת המים בישראל ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה העיקריים שלה

  • בחלוקת השבטים בתקופת ההתנחלות, שבט נפתלי קיבל את הכינרת

  • גם פקקים ובדלי סיגריות הם אשפה. הם נשארים על החוף, מתערבבים עם הצדפים ולא "עוזבים" את החוף. השליכו אותם לפח בתום הבילוי

  • בעונת ההטלה של האמנונים, המתחילה באמצע אפריל ומסתיימת באמצע יוני, הדייג באזור בקעת הבטיחה (בית ציידא) אסור

  • 2-4 שבועות הן זמן ההתכלות של עטיפות נייר המושלכות על החוף

Webtopus בניית אתרים
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר
  • עזרה
  • פידבק