תכנית אב
תוכנית האב לניקוז באגן היקוות הכינרת הושלמה ואושרה ע"י ועדת השיפוט המקצועית של משרד החקלאות. במסגרת תכנית האב בוצעה סקירה הידרולוגית מקיפה של מרבית נחלי אגן ההיקוות. בהמשך לסקירה ההידרולוגית נעשו חישובים הידראוליים במקטעי הנחל השונים, לצורך זיהוי בעיות ולמתן פתרונות עקרוניים לטיפול בהם. העבודה מהווה תכנית עבודה שלדית לעשור הקרוב בהיבט של מניעת נזקי שיטפונות והצפות.
סקר סיכונים
אחד מהתוצרים המרכזיים של תכנית האב הוא סקר סיכונים אשר מסמן את הנקודות הבעייתיות ומתאר את הנזקים הצפויים להגרם מהם. הסקר נותן באופן כללי יחסי עלות-תועלת לפתרון בעיות וכן סדרי עדיפויות לביצוע הפרויקטים השונים. הסקר ישמש בסיס לעריכת פיילוט בנושא ניהול סיכונים בשיתוף עם משרד החקלאות. לצורך עריכת פיילוט לתוכנית ניהול סיכונים באגן הכינרת נבחר אגן בעל גודל של כ- 80 קמ"ר המשתרע לחופה המערבי של הכנרת, האגן כולל מס' תתי אגנים בעלי השפעה וסיכון על שטחי מגורים ושטחים חקלאיים, כמו אגן נחל ארבל, נחל רקת, תעלת ברניקי ואגן נחלי רכס פוריה.
תכנון מפורט למקטעי נחלים ארציים
במהלך 2018 הוגשו למשרד החקלאות בקשות לתקציבי תכנון לנחלים רבים בהם קיימות בעיות וידוע כי דרוש בהם תכנון והסדרה ניקוזית. במסגרת תקציבי נחלים ארציים אושרו תקציבים משמעותיים לתכנון כלהלן:
נחל ארבל
מטרת התכנית להסדיר את נחל ארבל במקטע חוצה מגדל עד לכביש 90 וכן הסדרת הנחל מהכפר ואדי חמאם ועד כביש 90. במורד להסדיר את מקטע הנחל החוצה את כל מתחם המלונאות המתפתח באזור. כיום האפיק אינו מוסדר וקיימות בו פלישות ושימושי קרקע לא מוסדרים ברצועה עצמה ובסביבתה.
הבתים התחתונים בכפר וואדי חמאם הוצפו מספר פעמים, השטחים החקלאיים של היישוב מגדל מוצפים מדי שנה.
נחל דישון מקטע תחתון
מטרת הסדרת נחל דישון הינה טיפול בנזקי החתירה כתוצאה מהצפות לאורך הנחל מצומת החיבור עם נחל חצור ועד הירדן. מקטע זה מאופיין בדרכים חקלאיות, מטעים, גדש, בית העלמין של חולתה, הרחבת חולתה, מאגר קולחין אזורי.
ההסדרה המתוכננת תאפשר את הבינוי המתוכנן בהרחבה המאושרת במקטע הדרומי של הקיבוץ המשיק לנחל, בית העלמין של הקיבוץ ממוקם על גדת הנחל וחלקים ממנו קרסו אל האפיק ב 2013, נזקי חתירה לאורך כל המקטע בתוך השטחים החקלאיים, עיקול חד של האפיק פרץ לכיוון מאגר חולתה הקיים בצמוד לירדן.
נחל חרמון
הסדרת האפיק בנקודות של חתירות ובעיקר יצירת הגנה על קיבוץ שדה נחמיה הנמצא בתוך פשט ההצפה של הנחל. חלופה אפשרית לבדיקה הינה הטיית שיטפונות מנחל חרמון לתעלת השקיה גדולה ממזרח שאינה מתפקדת יותר המחוברת לנחל קליל אשר זורם ישירות לירדן מספר ק"מ במורד ועוקפת את מקטע שדה נחמיה ועמיר.
הסדרת האפיק תסייע במניעת הצפות בקיבוץ שדה נחמיה עם פוטנציאל הצפות בקיבוץ עמיר.
מניעת חתירות במטעים מצפון לשדה נחמיה.
נחל שניר
הסדרת מקטע הנחל אשר יושב בצמידות לקיבוץ הגושרים, מושב בית הילל, בסיס צבאי מצפון לבית הילל ולשדות חקלאיים לכל אורך המקטע. המקטע סובל מחתירות מסיביות בגדה ומסכן את הבסיס הצבאי, גדר המערכת וכביש המערכת של בית הילל, נזקי חתירה בשדות קיבוץ הגושרים. מתחם תיירותי "גן הצפון" אשר בו קניון ומתחם עיסקי עם תחנת דלק וכפר נופש מאושר על שפת הנחל. בקיץ משמש האפיק כאתר בילוי למאות אלפי מבקרים אצל יזמי הקאייקים וכן עוד מאות אלפים המבקרים בגדות הנחלים. ההסדרה צריכה לכלול היבטים נופיים ואקלוגיים עם רגישות רבה ביותר. הנחל אינו שמורת טבע אולם הוא צריך להישמר במופע טבעי לחלוטין ללא נראות של קירות או אמצעים קשיחים אחרים.
נחל צלמון מראר וגינוסר
מטרת הסדרת נחל צלמון מקטע תחתון לסדר תוואי יציב, תוך ביצור באבן בעיקולים ובמקומות בהם חתר הנחל לתוך המטעים ומסכן תשתיות חקלאיות. בנוסף, הנחל חוצץ בין היישוב גינוסר ושטחי המלונאות של המושבה מגדל, מקטע ההסדרה נועד לאפשר בינוי במקטע הסמוך לנחל ולאפשר פיתוח מלונאי הן בקיבוץ והן במושבה.
ההסדרה תמנע הצפות במלון חוף גינוסר הקיים היום בקיבוץ (הוצף מספר פעמים) וכן יאפשר בינוי במקטע הצפוי להיבנות בשנים הקרובות בחופי מגדל.
בנוסף, הסדרת מקטע הנחל תגן על תשתיות הדרכים החקלאיות המובילות אל המטעים, תשתיות חקלאיות שונות – מערכות השקיה ודישון, בתי רשת לבננות וכו.
נחל צלמון מקטע עין אל אסד
מטרת הסדרת נחל צלמון מקטע עין אל אסד הינה ייצוב תוואי הנחל במטעי הזיתים באפיק המרכזי היוצא מעין אל אסד ומתנקז לאפיק הראשי. הנחל מתחתר מדי שנה ופוגם בטרסות הגידולים ומקשה על תפקוד המעבדים. עיקר העבודה הינה בניית טרסות אבן וסכרונים בקטעים התלולים ובהמשך ניקוי סחף בבקעת חנניה והתווית אפיק יציב.
הנחל מציף מדי שנה וגורם לנזקי חתירה בשטחי עין אל אסד. בהמשך, במטעי פרוד בבקעת חנניה יש הצפות כל כמה שנים אולם שולי נחל גבוהים ומסביבתם ולא מאפשרים חזרת המים אל הנחל ויש לפתור זאת.
הסדרת תעלת הביטחון
תעלת הביטחון הינה תעלה מאספת של נחלי רמת הגולן במקטע שמול עמק החולה. התעלה מתנקזת אל התעלה המזרחית במעלה גשר הפקק. כניסה זו נכללת בצוואר הבקבוק של גשר הפקק והכוונה בפרויקט זה ליצור תעלת מעקף ממזרח לכביש 918 ולהוריד את התעלה דרומה ישירות אל הירדן ההררי הנמצא במורד הגשר.
תכנית אגנית בקעת יבנאל – הרשות לשימור קרקע
במהלך 2017 קודמה תכנית נרחבת לפרויקט חלוץ בסדר גודל אגני על כל בקעת יבנאל. כל השטחים החקלאיים והפתוחים נסקרו ונרקמה תכנית משותפת עם החקלאים לשימור קרקע והפחתת כמות הנגר היוצא מהשטחים אל הנחל ע"י פעולות ויסות נרחבות בשטחים השונים, הן בשינויי משטר עיבוד והן במתקנים שונים.
תכנית זו תוגש ב 2018 לקרן פיתוח של האיחוד האירופי בשיתוף עם מחוז הנובר בגרמניה.
החלפת סכר מלחה
סכר מלחה ממוקם על התעלה המערבית ונועד לשמירת מפלס גבוה ל צרכי השקיה. הסכר מהווה הפרעה למהלך התקין של זרימה שיטפונית ואינו מתפקד טוב. הכוונה להחליפו בסכר הניתן לפתיחה מלאה בקלות
משאבה טבולה בשטחי יסוד המעלה
בזמן אירוע שיטפוני משמעותי בתעלה המזרחית שסתומי החירום מכיוון יסוד המעלה נסגרים והם נפתחים רק כאשר המפלסים יורדים. לצורך מניעת נזקים במטעי יסוד המעלה (כמו בחורפים 1991/1992, 2003/2002, 2012/2013) יש לנקז את השטח במהירות וכך למנוע את טביעת העצים.
הכוונה למקם משאבה בספיקה גבוהה במפגש התעלות מדרום לתעלה המערבית בכדי לקצר את זמן ההצפה ולהקטין את הסבירות לנזקים
נחל נוב
בשל התפתחות הישובים חיספין ורמת מגשימים יש להסיט את הנחל לתוואי אחר. הנחל מתנקז לביצות נוב בהן יש ערכי טבע נדירים וכן קיומו של כביש 98 במיקומו הנוכחי מקשים על מציאת פיתרון מיטבי בעלות סבירה.
העבודה מתוכננת בשיתוף המועצה האזורית גולן.
הזרמת מים שפירים בירדן הדרומי
במסגרת העברת מים מהכנרת אל העמקים המזרחיים לצורך השקייה, אחת החלופות הנבחנות הינה הזרמת מים שפירים מדגניה ועד למנחמיה (תל אור) בירדן ומשם בצינור אל המערכת האזורית.
העבודה בתכנון רשות המים והיא עשויה להשפיע מהותית על המערכת האקולוגית בירדן וכן על תנועת המבקרים לאורכו. התכנון משתלב בתכנית שיקום מורד הירדן אותו מקדמת הרשות מזה כ 20 שנה.
אספקת מים מותפלים לכינרת
רשות המים מתכננת להוסיף לכנרת כ 60 מלמ"ק מים מותפלים מהמערכת הארצית. נבחנים 3 חלופות להזרמת המים – נחל ארבל, נחל סביונה ונחל צלמון. בכל החלופות רשות הניקוז תהיה מעורבת באישור ובביצוע התאמת הנחלים לספיקות ההזרמה (כ 4 מקש"נ).
שיקום הידרולוגי ביולוגי בשמורת החולה
שמורת החולה נמצאת במצב בעייתי בהיבט של שקיעת אדמות הכבול סביבה וירידת מפלסי הקרקע כאשר היא נשארה גבוהה ומנותקת. עם השנים נוצרו בעיות של סידוק סוללות האגם בשמורה ויש למנוע את פריצתן. בנוסף הנתק יצר מחסום הידרוביולוגי בין השמורה למערכת הירדן ומוצע לשלב פתרון של ייצוב הסוללות ביחד עם הזרמת מים מתונה בין השמורה לתעלה המערבית.
בנוסף יש לטפל בתעלת היניקה שהיא מהווה מוצא לשיטפונות נחל אליעזר החוצים את השמורה.