שם עברי: נחל ארבל, על שם היישוב היהודי הקדום ארבל ומצודת ארבל אשר בעמק הנחל
שם ערבי: ואדי חמאם (נחל היונים)
נ"צ לראש הנחל: 2387-7467(באתר חורבת עמודים)
נ"צ לשפך הנחל: 2488-7989(מדרום לווילת מלצ'ט שבבקעת גנוסר)
אורך הנחל: כ־12 ק"מ
שטח אגן ההיקוות: כ־24 קמ"ר
יובלים ראשיים לנחל: נחל נמרים, נחל סביונה, נחל אזנית, נחל מזגה.
ראשיתו של נחל ארבל באתר הקדום חורבת עמודים (בה שרידי בית כנסת קדום), כ־1.5 ק"מ מצפון-מזרח לצומת נטופה שעל כביש 65 (כביש צומת גולני–צומת עמוד). מכאן יורד הנחל לצפון-מזרח בערוץ רדוד, בקרקעיתו של עמק בנוי סלעי קרטון רכים, בתחום שבין הר נמרה מדרום להר הקוץ מצפון. לאחר כ־3 ק"מ (ליד חורבת אסעד) פונה הנחל לדרום-מזרח וכאן נובע בו מעיין קטן – עין אסעד. כ-3 ק"מ מדרום-מזרח לעין אסעד מצוי בנחל האתר של חורבת מִזְגָה, בו שרידי יישוב מן התקופה הרומית-ביזנטית ומעיין קטן, עין מזגה, שמימיו נקווים לבור אגירה המשמש להשקיית מקנה וחלקות חקלאיות קטנות בנחל. כקילומטר אחד ממזרח לחורבת מזגה פונה הנחל חדות דרומה. בנקודת התפנית נובע עין ניתאי שהוא מקור המים החשוב שבנחל (מימיו תפוסים על ידי מתקן שאיבה ורק מעט עודפים ניגרים אל ערוץ הנחל).
מכאן ואילך מתחתר הנחל אל תוך סלעי גיר קשים (מתקופת האאוקן). עמק הנחל הולך וצר ומשני עבריו מצוקי גיר זקופים. חלקו היפה ביותר של הנחל הוא בהמשך, בקטע שבין מושב ארבל מדרום לכפר הבדווי חמאם שמצפון. כאן מתוחם עמק הנחל משני עבריו במצוקים זקופים וגבוהים למדיי: 1. מצוקי הר ניתאי (מצפון) שבהם מאות מערות שחלקן שימשו כנראה כמערות מסתור בתקופת המרד הגדול. בראש הר ניתאי שרידי מבצר ענק מן התקופה הרומית, ששימש את תושבי הכפר היהודי שהיה למרגלותיו (חורבת ורדים). בכפר זה נתגלה בית כנסת עם רצפת פסיפס ייחודית המתארת בין היתר את הדמות המקראית של שמשון. 2. מצוקי הר ארבל: מצוק מרהיב ביופיו החולש מגובה 300 מ' על ערוץ הנחל ובו מכלול מרשים של מערות ושרידי מבצר מן המאה ה־17, שהקימה משפחת האמיר הדרוזי פח'ר א-דין, שליט דרום לבנון והגליל בתקופה העות'מאנית. במערות מצוק הארבל התקיים קרב עקוב מדם בין יהודי הישוב ארבל לבין לוחמי הורדוס בראשית שלטונו בגליל.
שרידי היישוב היהודי ארבל ובית הכנסת שבתחומו נמצאים כ־1.5 ק"מ מדרום מערב למצוק הארבל, על מדרונו הדרומי של נחל ארבל, מצפון למושב ארבל. נחל ארבל יוצא מבין מצוקי הר ניתאי והר ארבל אל דרומה של בקעת גינוסר ואל הכינרת.
במערות מצוק הארבל התחולל קרב עקוב מדם בין לוחמי הורדוס ליהודי היישוב ארבל בראשית שלטונו של הורדוס בגליל. שרידי היישוב היהודי ארבל ובית הכנסת שבתחומו נמצאים כ־1.5 ק"מ מדרום-מערב למצוק הארבל, על מדרונו הדרומי של נחל ארבל, מצפון למושב ארבל. נחל ארבל יוצא מבין מצוקי הר ניתאי והר ארבל אל דרומה של בקעת גנוסר ואל הכנרת.
לאורך הקטעים הלחים שבערוץ הנחל גדלים צמחי מים כגון הרדוף הנחלים, פטל קדוש ועצי ערבה מחודדת. במדרונות נחל ארבל הצמחייה דלה למדיי בשל סלעי הגיר האאוקניים הבונים את העמק. כאן גדלה חברת צומח ערבתית שבולטים בה שיחי שיזף השיח. מסלול טיול (שביל מסומן בשחור ובהמשך דרך עפר מסומנת בכחול) עובר לכל אורך הנחל מחורבת עמודים ועד לכפר הבדווי חמאם הסמוך למוצא הנחל לבקעת גנוסר.