שם עברי: נחל סמך
שם ערבי: ואדי שועייב (נחל יתרו); ואדי סַמַכְּ (נחל הדגים)
נ"צ ראש הנחל: 2772/7573
נ"צ שפך הנחל לכנרת: 2732/7537
אורך הנחל: כ-20 ק"מ
שטח אגן ההיקוות: כ-104 קמ"ר
יובלים עיקריים: נחל אל על
ראשיתו של נחל סמך בקבוצת מעיינות סמוך לחורבות כפר שעבניה (כ-3 ק"מ מדרום-מזרח למושב יונתן). מכאן זורם ערוץ הנחל במסיל (תעלת מים רדודה) לדרום-מערב. במרחק 2.5 ק"מ מדרום לצומת דליות בנוי סכר עפר באפיק הנחל – היוצר את מאגר רוויה למי שטפונות הנחל. מן המאגר נמשך הנחל עוד כ-2 ק"מ בערוץ רדוד ואז הוא מתחתר לעומק שכבות הבזלת ויוצר עמק קניוני צר הנמשך לאורך קילומטר אחד. לאחריו פונה הנחל בזווית בת 900 דרומה ועומקו מתרחב בשיעור ניכר. כ-200 מ' אחרי התפנית הזאת מזדקר בעמק ענק גוש סלע גבוה עשוי בזלת, שמעוצבים בו עמודי בזלת משושים. זהו צוואר געשי (פלַג – שרידי הר געש שמדרונותיו נסחפו ורק הלבה שנקרשה בצינור ההזנה שלו נותרה עומדת זקופה כמונומנט טבעי בשטח).
כמה מאות מ' מדרום לצוואר הגעשי חוצה דרך עפר את נחל סמך על גבי גשר בנוי בטון ואבני בזלת – זהו שריד מתוואי תעלת ההטיה הסורית: על גבי הגשר הזה הייתה אמורה התעלה לחצות באמצעות סיפון את עמק הנחל, בדרכה לאום אל קנטיר (המשך תוואי ההטיה מלווה את מדרון הנחל המזרחי דרומה). קטע הנחל שמתחת לגשר יפה מאוד. זרימת המים הקבועה כאן כל ימות השנה יוצרת בריכות טבעיות שעצי ערבה ודולב מלווים אותן משני עברי הפלג.
מגשר תוואי ההטיה ממשיך ואדי סמך לדרום-מערב עוד כ-4 ק"מ עד לנקודת מפגשו עם יובלו הראשי, נחל אל על. כאן פונה הנחל מערבה ונמשך בעמק רחב למדיי (כ-3 ק"מ רוחב!) לעבר הכינרת. בחלקו התחתון שטחים מעובדים. בנקודת מוצא הנחל אל עמק הכינרת נמצא על גדתו הדרומית (בסמיכות לצומת כביש 92 ו789) אתר נוצרי קדום בעל חשיבות: כורסי (מנזר כנסייה עם רצפת פסיפס). האתר הוקם בתקופה הביזנטית לציון "נס החזירים" שעשה ישו לפי המסורת במקום זה. הנחל בשפכו אל הכנרת יוצר דלתה רחבה המעובדת כיום כולה (בננות, מטעים).
כאן, בסביבות אתר כורסי שבמוצא הנחל, היה מערך מוצבים של צבא סוריה – חוליה בשרשרת מוצבי הסורים לחופה הצפון-מזרחי של הכנרת. ב"מבצע עלי זית" כבשו כוחות צה"ל את מוצבי כורסי (דצמבר 1955) ולקחו שבויים רבים אשר שימשו קלף מיקוח להחזרת לוחמי צה"ל מהשבי הסורי.