שם עברי: נחל עמוד, על שם עמוד הסלע הזקוף בקניון התחתון של הנחל
שם ערבי: ואדי לַמון (נחל עצי הלימון), ואדי טוואחין (נחל הטחנות), ואדי עמוד (נחל עמוד)
נ"צ לראש הנחל: 2443-7688
נ"צ לשפך הנחל לכנרת: 2502-7511
אורך הנחל: 21 ק"מ
שטח אגן ההיקוות: כ-125 קמ"ר
יובלים עיקריים: נחל מירון, נחל חנניה, נחל עכברה, להם נוספים יובלים קצרים: נחל לבנים, נחל חוקוק, נחל רזים, נחל שכוי ועוד.
מן הגדולים והיפים בנחלי הגליל. ראשיתו סמוך להר כותר, בשוליה הדרומיים של רמת דלתון, כקילומטר ממערב למושב דלתון. משם יורד הנחל דרומה בעמק רחב למדיי על מצע של סלע קרטון רך. לאחר כ־2.5 ק"מ חוצה הנחל את כביש 89 (כביש מירון-צפת), ומכאן ואילך הוא מתחתר בסלעי גיר והופך לקניון. כ־2 ק"מ מדרום לכביש 89 נובע בערוץ הנחל מעיין – עין פועם (עין א-ג'ין בערבית) ומכאן ואילך יש זרימת מים קבועה בערוץ הנחל. כ-300 מ' מדרום לעין פועם נפגש נחל עמוד עם יובלו הגדול נחל מירון, המגיע לכאן מכיוון הרי מירון (ראשיתו של נחל מירון ממזרח לחורבת זבד, על פרשת המים של הרי מירון). נחל מירון תורם לנחל עמוד כמות נאה של מים שמקורה בעין יקים (עין א-תינה) הנובע במעלה נחל מירון. ספיקתו של מעיין זה מגיעה בעונת החורף ל־800 מ"ק/שעה לערך.
ממפגש הנחלים נמשך קניונו של נחל עמוד דרומה, כשבאפיקו זרימת מים קבועה ומשני עבריה חורש נהדר של עצי דולב מזרחי. זהו הקטע היפה ביותר של הנחל: קניון באורך 4 ק"מ, הנמשך ממפגש נחל עמוד נחל מירון ועד מדרום לעין סתר (להלן) ובו זרימת מים, שדרות של עצי דולב מזרחי, טרסות חקלאיות ובוסתנים, תעלות מים וגשרוני אבן בהן חוצות התעלות את הערוץ. בקניון נוכל למצוא גם סדרה של טחנות קמח, חלקן במצב השתמרות טוב, ומתקן ייחודי – מבטשה לעיבוד צמר כבשים (בַּאטַאן בערבית) מן התקופה העות'מאנית, שהוקמה כאן כאשר תעשיית הצמר פרחה בעיר צפת.
ליד מפגש נחל עמוד עם יובלו נחל שכווי הבא מעין זיתים, יש בנחל סדרה של בריכות טבעיות יפות הנמשכת לאורך כמה מאות מטרים. כ־2.5 ק"מ מדרום למפגש הנחלים עמוד-שכווי צונח הנחל במפל גבוה (כ־20 מ') אל בריכה גדולה וממנה נמשך הנחל במעוק (GORGE) צר ועמוק בין קירות סלע גיר קשה, ובערוצו סדרה של מפלים ובריכות טבעיות יפות. בקטע זה נובע מעיין בקיר המעוק – עין סתר. הקטע מסתיים לאחר כמה מאות מטרים במפל גבוה (כ־25 מ'). ההליכה בתוך המעוק של עין סתר אסורה למטיילים והשביל ההולך בנחל (שביל ישראל) עובר בקטע זה מעל למעוק, על גדתו המזרחית.
מן המפל שבקצה הדרומי של נקיק עין סתר מתרחב עמק הנחל ומאבד את אופיו הקניוני. את החורש הסבוך של עצי אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית שאפיין את מדרונות העמק עד כאן מחליפה צמחייה יובשנית של עצי שיזף מצוי ולבנה רפואי. ואת שדרות הדולב שליוו עד כאן את הערוץ מחליפים שיחי הרדוף הנחלים, פטל קדוש ושיח אברהם מצוי.
מדרום לנקודה בה חוצה כביש 85 (בקטע שבין צומת עמוד לצומת עמיעד) את נחל עמוד, מתחבר אליו יובלו החשוב נחל עכברה המגיע מצפון-מזרח, מן העיר צפת. בנחל עכברה כמה נביעות מים, שרידי בית כנסת קדום (בתחום הכפר הבדווי עכברה) והוא מפורסם במצוק האדיר המתנשא מעליו – מצוק עכברה – ובו מערות טבעיות, מערות מסתור ושרידי מבצר מתקופת המרד הראשון (שמו הקדום – עכברי).
מדרום למפגש הנחלים נמשך נחל עמוד בקניון צר, שקירות זקופים תוחמים אותו משני עבריו. בקירות קניון זה מקננים עופות דורסים. הצמחייה בקניון שייכת לחברה הסודנו-דֶקַנית האופיינית לאזורי אקלים חמים ויבשים, ומרכיביה כאן הם שיזף השיח ושיזף מצוי ובערוץ שיח אברהם מצוי. קטע זה של הקניון יבש בקיץ, ורק לאחר שנים ברוכות גשם יש כאן זרימת מים עונתית. מעט מדרום-מערב למושב כחל חוצה את הקניון צינור המים של מפעל המוביל הארצי באמצעות סיפון. כקילומטר מדרום לסיפון מתנשא מקרקעית הנחל עמוד סלע בגובה 20 מ' שנתן לנחל את שמו. כאן, לרגלי העמוד, נובע בערוץ מעיין קטן – עין עמוד. בשנים שחונות המעיין חרב.
כמה מאות מטרים מדרום לעין עמוד חוצה כביש 8077 – הכביש העולה מבקעת גנוסר אל קיבוץ חוקוק – את הנחל, וכקילומטר מדרום-מזרח לכאן יוצא הנחל מתחום הגליל ההררי אל בקעת גנוסר. בקטע זה מצויות במדרונו השמאלי של הנחל כמה מערות שבהן התגלו ממצאים פרהיסטוריים בעלי חשיבות עולמית (מערת הגולגולת, מערת אמירה, מערת עמוד). מכאן נמשך הנחל בערוץ רדוד במישור בקעת גנוסר לדרום-מזרח עד להישפכו לכנרת – כחצי קילומטר מצפון-מזרח לקיבוץ גנוסר. שביל טיול מסומן (שביל ישראל) נמשך לאורכו של הנחל.