שם עברי: נחל צלמון, כשם חורבת צלמון או צלמין הנמצאת בנחל
שם ערבי: נחל צלמון העליון – ואדי סלאמה
נ"צ לראש הנחל: 2408-7607
נ"צ לשפך הנחל לכנרת: 2495-7491
אורך הנחל: כ־30 ק"מ
שטח אגן ההיקוות: כ־110 קמ"ר
יובלים ראשיים לנחל: נחל ממלח, נחל חזור, נחל קצח
מגדולי הנחלים בגליל התחתון. ראשיתו ליד המעיין עין סמוכה, מדרום-מזרח להר הלל (גוש הרי מירון – הגליל העליון) ומכאן הוא יורד בערוץ תלול כ־1.5 ק"מ לדרום-מזרח אל תחום מושב שפר – שם נובע בערוצו מעיין שופע בשם עין רמיאל (עין רומילה – מימיו מוזרמים בצינור אל בקעת חנניה ומשם למושב חזון). מעין רמיאל יורד הנחל בערוץ מרשים ובו סדרת מפלים שעליהם כיסוי של נטף נחלים (טרוורטין). בעונת החורף יש בקטע זה זרימת מים יפה שמקורה בעודפי המים של עין רמיאל. הנחל חוצה את כביש עכו-צפת ליד עין פרוד, עובר בצד כמה טחנות קמח עתיקות ולאחר כ־2 ק"מ מגיע אל בקעת חנניה שבגבול הגליל התחתון והעליון. הנחל ממשיך בשוליה המזרחיים של בקעת חנניה כ־1.5 ק"מ ואז הוא פונה חדות מערבה בעמק יפה בין קיבוץ מורן למושב חזון. לאחר כ־2.5 ק"מ בכיוון זה מגיע הנחל אל מעיין יפה בשם עין צלמון (עין א-סלאמה). כאן, בעין צלמון, פונה הנחל 90 מעלות דרומה וחוצה במפער מים צר ועמוק למדיי את רכס הרי שגור (בין הר חזון להר כמון) – זהו עמק חוצה רכס טיפוסי. קטע זה של הנחל בנוסף לזווית בת 90 המעלות שעושה הנחל ליד עין צלמון, מעידים על תופעה של "שביית" נחלים: בעבר היה אגנו העילי של נחל צלמון חלק מאגן נחל חילזון היורד לים התיכון והוא נכבש על ידי התחתרות לאחור של נחל צלמון התחתון.
הקטע מעין צלמון ועד לכפר הבדווי טלאמה יפה ביותר: העמק הוא קניוני, מורדותיו מכוסים חורש טבעי ובערוצו פלג מים קבוע שלאורכו מפלונים, בריכות טבעיות, בוסתנים וטחנות קמח שהשתמרו היטב. ליד הכפר סלאמה שבעמק הנחל משנה הערוץ כיוונו לדרום-מזרח ונמשך בעמק מתון אך יפה, שמשני עבריו כרמי זיתים ענקיים. כקילומטר מדרום-מזרח לכפר סלאמה בולטת גבעה ועליה שרידים קדומים מעל ערוץ הנחל. זוהי חורבת צלמון שזוהתה כיורדת הצלמין – יישוב ומבצר שבנה יוסף בן מתתיהו ערב המרד הגדול. במרחק 3.5 ק"מ מדרום-מזרח לחורבת צלמון מגיע הנחל אל כביש עילבון-מע'ר (כביש 806), חוצה אותו ומגיע לאחר 1.5 ק"מ אל מאגר צלמון (ממאגרי המוביל הארצי). כאן פונה הנחל לצפון-מזרח ונמשך בעמק רחב ומעובד לאורך 5 ק"מ, כשתעלת המוביל הארצי מלווה אותו מימינו. בהמשך עובר הנחל מדרום למתקני כלא צלמון וחרמון וחוצה את כביש 65 (צומת גולני–צומת עמיעד) סמוך לצומת נחל צלמון-צפון. מכאן ואילך מתחתר הנחל לעמק צר בנוף של גבעות המכוסות בטרשי גיר ונמשך עוד כ־2 ק"מ עד לעין רביד (עין רובדיה). מעין רביד ואילך מתרחב עמק הנחל בהדרגה; בערוצו פזורות טחנות קמח עתיקות ומשני עבריו פרדסי הדרים. שלושה אתרים יפים – טחנת קמח עתיקה בשם אבו שושה, מעיין בשם עין דשנה, וטחנת קמח בשם אל-קַבו (המרתף) – נמצאים בחלקו התחתון של הנחל, לקראת צאתו אל בקעת גנוסר. בטחונת אל- קַבו יוצא הנחל אל בקעת גנוסר ונמשך דרומה בשוליה המערביים כשהוא עובר סמוך לבתי המושבה מגדל. הנחל נשפך לכנרת בחוף האילנות, כקילומטר מדרום לקיבוץ גנוסר.
בחלקו העליון, ההררי, של הנחל, מכוסים מדרונותיו בחורש ים תיכוני (אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, אלון התבור, חרוב מצוי ולֽבנה רפואי). בהמשך מאפיינת את העמק חברת החרוב המצוי ואילת המסטיק, וכן מצויים בו שיחי קידה שעירה ומעט עצי אלה אטלנטית ועצי שיזף מצוי. בקטעים הלחים של הנחל גדלים עצי ערבה מחודדת, שיחי קנה מצוי ופטל קדוש. ליד עין דשנה שבחלקו התחתון של הנחל גדלים כמה עצי שקמה (ניום פרט בוטני נדיר בגליל התחתון).