נחל שניר

שם עברי: נחל שניר
שמות ערביים: נהר אל חצבאני
נ"צ לראש הנחל: 7453/6992 (ברשת UTM )
נ"צ לשפך הנחל: 2581/7880
אורך הנחל: כ־33 ק"מ
שטח אגן ההיקוות: כ־630 קמ"ר
יובלים עיקריים : ואדי אל חפר, ואדי אל ג'נה (בלבנון), נחל נוחיילה, פלגי הדן (בישראל)

נפח הזרימה השנתי הממוצע הוא 110 מלמ"ק, מתוכם כ־55 מלמ"ק מי מעיינות והיתרה – זרימה שטפונית.  תחילתו של הנחל במורדות הדרום-מערביים של הרי הלבנון והוא מתחבר לנחלים חרמון ודן מצפון לקיבוץ שדה נחמיה בעמק החולה. הנחל חוצה את גבול ישראל-לבנון מצפון לדרום ליד הכפר ע'גר, כאשר אורכו בתחום לבנון הוא כ־18 ק"מ ואילו בתחום ישראל אורכו כ־15 ק"מ.  אגן ההיקוות של נחל שניר הוא הגדול שבאגני ההיקוות של יובלי הירדן הנכנסים לעמק החולה מצפון. הוא משתרע מהרי מול הלבנון, המתנשאים לרום ממוצע של 2000 מ' ופסגתם בהר החרמון , והוא כולל את המדרונות הדרום-מערביים של רכס החרמון, את פסגות רכס אל ח'יאם ואת הגבעות שבגבול ישראל-לבנון וצפון עמק החולה.
כמות המשקעים באגן הנחל היא מעל 1100 מ"מ בממוצע רב-שנתי, כאשר רוב מי הגשמים מחלחלים בסדקים שבסלעי הגיר הקרסטי הבונים את ההרים באגן ההיקוות. מים אלו ומימי השלגים המפשירים בהרים הגבוהים, נובעים בשתי קבוצות עיקריות של מעיינות שבאפיק הנחל: מעיינות נבע אל-חצבני השופעים כ־20 מיליון מלמ"ק ליד העיירה חצבאיה (ומכאן שם הנחל בערבית: חצבני)  הנמצאת ברום של כ־600 מ', ומעיינות ווזאני, הנובעים למרגלות הכפר ע'גר שעל גבול ישראל-לבנון בשפיעה של כ־35 מיליון מ"ק/שנה. הבקעה שבה עובר הנהר בתחום לבנון משובצת בשדות חקלאיים המעובדים בידי תושבי העיירות והכפרים שסביבה. אלו סוכרים את הנהר ומטים את מימי מעיינות חצבאיה להשקיית שדותיהם. כתוצאה מכך אפיק הנהר מתייבש בחודשי הקיץ עד לנקודת הנביעה של מעיין הווזאני, ומשם הוא ממשיך בזרימה איתנה עד לחיבורו לנחל חרמון. בחורף, בעת אירועי גשם סופתיים, הנחל  מתמלא במי שטפונות העשויים להגיע לעוצמה של 200 מ"ק/שנייה.

כ־2 ק"מ מצפון לגבול ישראל לבנון הנחל מתחיל להתחתר באפיק בזלתי ויוצר מקטעים של קניון, שרוחבו מ־ 200 מ' ועד עשרות מ'. הקטע הקניוני נמשך בתוך ישראל עד ליציאתו של הנחל לעמק החולה. לאחר מעבר כביש 909, חוצה האפיק שכבה של נטף נחלים (טרוורטין, סלע משקע גירני של נחלים) שנוצרה מהפזרות של נחלי דן ושניר.

בנחל ובגדותיו התלולות נוף צמחי מגוון – עצי דולב מזרחי עתיקים וגדולים, עצי ערבה מחודדת ושיחי הרדוף הנחלים, פטל קדוש, ערברבה שעירה, שנית גדולה ומטפסים ייחודיים בהם הוורד הצידוני והחלביב היוני.

מדרום לע'גר נמצאים שרידי גשר עתיק על הנחל, כנראה מן המאה השנייה. זו הייתה גם נקודת מפגש של גבולות ישראל לבנון וסוריה עד 1967. לאורך אפיק הנחל שרידים של אמות מים שהובילו אל טחנות קמח עתיקות. ממעיינות הווזאני ועד לכביש המצודות (909 הנחל הוא שמורת טבע ששטחה 1334 דונם. השמורה הוכרזה בשנת 1974 בשל היות הנחל איתן ושיטפוני ובו בית גידול עשיר המקיים מגוון מינים של חי וצומח. בנוסף, הנחל מהווה  מקום מקלט חשוב לאוכלוסיית הלוטרות, יונק טורף דגים הנמצא בסכנת הכחדה בישראל. בנחל יש עניין גאולוגי – מסלע נטף נחלים המעיד על מפלסי זרימה קדומים. לאורך הנחל שביל מסומן ולצדו חניון ושבילי הליכה נוחים (פארק שניר). בקטע זה נכנסות אל הנחל שתי תעלות עתיקות ("תעלות פלדי") המזרימות מים מנחל דן.

מדרום לכביש המצודות על הגדה המערבית של הנחל ניצבת תחנה הידרואלקטרית המנצלת חלק ממי נחל דן, המוטים לנחל שניר בירידתם מדפנה לעמק החולה. מורד הנחל מושך מטיילים רבים הן להליכה במים והן לשייט קייאקים ולפעילויות פנאי ונופש אחרות.

יובלי נחל שניר

בלבנון –  ואדי אל חפר, ואדי אל ג'נה:
אל מעלה הנחל בתחום לבנון נשפכים מספר יובלים, הגדולים שבהם ואדי אל חפר וואדי אל ג'נה, מנקזים את המורדות הדרום-מערביים של הרי מול הלבנון ורכס החרמון, ויורדים מרום של כ־2000 מ' עד לאפיק הנחל בלבנון ברום של כ־600  מ' באזור חצבאיה. משם הנחל יורד במתינות לאורך כ־13 ק"מ עד לכניסתו לישראל ליד הכפר ע'גר ברום של כ־330 מ'.

בישראל – נחל נוחיילה:
נחל נוחיילה מנקז את בקעת נוחיילה שמצפון לתל דן. בקעה זו תחומה על ידי רכס החרמון ממזרחה ועל ידי השלוחות היוצאות ממנו לכיוון נחל שניר, בצפונה. שטח הבקעה כ־13 קמ"ר, מהם 4 בתחום לבנון ו־9 בתחום ישראל. הבקעה קרויה על שם הכפר הנטוש "נוחיילה" שעל "ציר הנפט" החוצה את הבקעה מכיוון סוריה שבמזרח ואל חופי לבנון במערב. הבקעה מלאה אדמת סחף פורייה ממוצא הרי הגיר שסביבה ולכן פיתחו בה התושבים המקומיים חקלאות. כיום עושים זאת תושבי הכפר ע'גר. בבקעה מספר מעיינות איתנים, הניזונים ממי התהום שלמרגלות החרמון. המים מוטים להשקיית השדות. עודפיהם זורמים בתעלות הניקוז הרבות שבבקעה הנאספות לאפיק ראשי של נחל הנוחיילה, היורד בכיוון דרום-מערב ונכנס אל נחל שניר מול מעין ברוך בנ"צ 2584/7935. האפיק ההיסטורי התנקז לנחל דן, אך הוטה עם חפירת הץעלה לצינור הנפט הטרנס־ערבי ( ה-"TAPline)  בשנות ה־40 של המאה ה־20. בשנת 2014 הוטה מחדש חלק מאפיק הנחל לנחל דן במסגרת הפעילות לשיקום בתי גידול לחים של רשות הטבע והגנים ורשות המים. התעלות הרבות המשבצות את הבקעה מצומת שיאון במזרחה נועדו להסיט שטפונות חזקים ודליפות נפט מצינור ה- TAPline כדי שלא לפגוע בנחל דן. צינור זה הוליך בעבר נפט מסעודיה ללבנון, וכשישראל כבשה את רמת הגולן ב־1967, עבר חלק מהצינור בשטח שבשליטתה, והמשיך לפעול עד 1975, עת נסגר עקב מלחמת האזרחים בלבנון.
מאגר ה-TAPline הוקם לצד אפיק הנחל, אליו ניתן היה להסיט את מי הנחל במקרה של פריצת נפט מהקו, על מנת להגן על נחל שניר ועל המים היורדים לירדן ולכינרת. המעיין הגדול בבקעת הנוחיילה הוא עין בריד (המעין הקר) הנובע מצפון לתל דן, והרכב מימיו דומה מאוד למימי הדן עצמו. שפיעתו מושפעת מאוד מאופי המשקעים על החרמון, כאשר בשנים גשומות הוא נובע כל השנה עד 400 מ"ק/שעה ובשנים שחונות הוא מתייבש בסוף הקיץ. המעיין וסביבתו הקרובה הוכרזו שמורת טבע המשתרעת על 42 דונם. מעיינות נוספים הם עין תנור, עין א-דיב ועין תינה. המעיינות יוצרים משטחי אחו וביצה עשירים במיני צומח מים וגדות נחלים, בהם צמחים נדירים כמו כף-צפרדע לחכית וכדורן ענף. בערוצי המעיינות עושר של בעלי חיים במים, בהם חסרי חוליות רבים. בזכות הטבע והנוף המיוחדים מוצע גם שטח של  2574 דונם סביב עיינות נוחיילה לשמורה.

תעלות פלדי

שתי תעלות ניקוז שהוסדרו בשנות ה־60 של המאה ה־20, ככל הנראה על בסיס תעלות עתיקות, כדי לתעל את המים שגלשו מנחל דן לעבר נחל שניר, למנוע הצפות שטחים ולאפשר נטיעת מטעים בשטחים אלו. פעולת ההסדרה נעשתה בידי חיים פלדי, מהנדס רשות הניקוז האזורית דאז, ולכן הן קרויות על שמו. בגדות התעלות צמחייה מועטת של גדות נחלים, אולם בקטע האחרון לפני כניסת התעלות לשניר, הן מתחתרות בשכבות של נטף נחלים ויוצרות סבך של צמחיית גדות ובית גידול עשיר במינים. במסגרת חלוקת מימי נחל דן לצרכנים, הוקצו מים לשמירת הטבע והנוף בפלגים אלו, לכן הם זורמים עתה כל ימות השנה.