• מכרזים
  • הגשת תוכניות
רשות ניקוז ונחלים כינרת
MENUMENU
  • אודות
      • אודות
        • מבנה הרשות
        • חזון
        • מדיניות הארגון
        • ספר טלפונים
        • תקני איכות
  • רשות ניקוז ונחלים כינרת
    • מידע כללי

      • מי אנחנו
      • הגשת תוכניות
      • חוקים ותקנות
      • מפת אגן ההיקוות
      • סקר מעיינות באגן הכינרת
      • מפלס הכינרת
      • מכרזים
    • ניקוז ונחלים

      • אודות
      • תחזוקה
      • פרוייקטים
      • תמ"א 34 ב'
      • פרסום מפעלי ניקוז
      • מפעלי ניקוז מאושרים
    • שימור קרקע

      • אודות
      • פרוייקטים
    • הגנה על הסביבה

      • שחזור ביצה בעמק החולה 400 דונם
      • פרויקט החולה
      • מערכות הולכה וטיפול בשפכים
      • מאגרי קולחים ומערכות לסילוק קולחים
      • פעילות חקלאית
      • ממשק דייג בכינרת
      • שייט בכינרת
      • דלקים ושמנים
      • אשפה ופסולת מוצקה
      • מחנות צה"ל
      • מפעלי תעשיה
      • חופי הכינרת
      • מערכות ניקוז
  • איגוד ערים כינרת
    • מידע כללי

      • דף הראשי
      • מי אנחנו
      • מדריך חופי כינרת
      • מכרזים
      • חברי מועצת האיגוד
      • רישוי עסקים
    • ניהול חופים

      • חופים שקטים
      • חופים ללא אלימות
      • תעריפי חניה בחופים
      • נופש קראוונים
    • תכנון ופיתוח

      • תמ"א 13/13א לחופי האיגוד
      • תמ"א 13/13א 1 לחופי האיגוד- מפרץ אמנון
    • חקיקה ואכיפה

      • חוק הקמת האיגוד וחוקי העזר של האיגוד
  • מכרזים
  • חינוך והסברה
    • אודות

      • אודות
    • פרוייקטים חינוכיים

      • שומרי הנחל

      • אודות שומרי הנחל
      • פעילויות התלמידים
      • שומרי הנחל – קהילה מנטרת
      • מפת אתרי שומרי הנחל
      • הולכים על נקי
    • אקו כינרת – המעבדה השטה

      • אודות אקו כינרת
      • המעבדה השטה
      • בתי ספר
      • לקהל רחב
    • שביל סובב כנרת

      • רקע כללי
      • מקטעי השביל
      • ידיעת השביל
      • מתנדבים בשביל
      • מסלולי טיול
  • מידע ושירותים
    • מידע ושירותים

      • קו סובב כינרת
      • תעריפי חניה בחופים
      • מדריך חופי הכינרת
      • הרשות בתקשורת
      • מגזין ארץ הכינרת
      • מפלס הכינרת
      • תנאי שימוש באתר
      • מאמרים
    • שירותים אירגוניים

      • מכרזים
      • הגשת תוכניות
    • יצירת קשר

      • דווח על מפגע
      • כוכבית כינרת
      • ספר טלפונים
    • מידע על הכינרת

      • מקור השם כינרת
      • נתונים פיסיים
      • גיאולוגיה
      • ניטור
      • הסטוריה
      • מארג המזון בכינרת
      • מאזן המים
  • מסלולי טיול
  • דוברות ופרסומים
  • דרושים
  • תשלום דוחות
  • אודות
  • רשות ניקוז ונחלים כינרת
  • איגוד ערים כינרת
  • מכרזים
  • חינוך והסברה
  • מידע ושירותים
  • מסלולי טיול
  • דוברות ופרסומים
  • דרושים
  • תשלום דוחות
רשות ניקוז ונחלים כינרת
MENUMENU
  • אודות
      • אודות
        • מבנה הרשות
        • חזון
        • מדיניות הארגון
        • ספר טלפונים
        • תקני איכות
  • רשות ניקוז ונחלים כינרת
    • מידע כללי

      • מי אנחנו
      • הגשת תוכניות
      • חוקים ותקנות
      • מפת אגן ההיקוות
      • סקר מעיינות באגן הכינרת
      • מפלס הכינרת
      • מכרזים
    • ניקוז ונחלים

      • אודות
      • תחזוקה
      • פרוייקטים
      • תמ"א 34 ב'
      • פרסום מפעלי ניקוז
      • מפעלי ניקוז מאושרים
    • שימור קרקע

      • אודות
      • פרוייקטים
    • הגנה על הסביבה

      • שחזור ביצה בעמק החולה 400 דונם
      • פרויקט החולה
      • מערכות הולכה וטיפול בשפכים
      • מאגרי קולחים ומערכות לסילוק קולחים
      • פעילות חקלאית
      • ממשק דייג בכינרת
      • שייט בכינרת
      • דלקים ושמנים
      • אשפה ופסולת מוצקה
      • מחנות צה"ל
      • מפעלי תעשיה
      • חופי הכינרת
      • מערכות ניקוז
  • איגוד ערים כינרת
    • מידע כללי

      • דף הראשי
      • מי אנחנו
      • מדריך חופי כינרת
      • מכרזים
      • חברי מועצת האיגוד
      • רישוי עסקים
    • ניהול חופים

      • חופים שקטים
      • חופים ללא אלימות
      • תעריפי חניה בחופים
      • נופש קראוונים
    • תכנון ופיתוח

      • תמ"א 13/13א לחופי האיגוד
      • תמ"א 13/13א 1 לחופי האיגוד- מפרץ אמנון
    • חקיקה ואכיפה

      • חוק הקמת האיגוד וחוקי העזר של האיגוד
  • מכרזים
  • חינוך והסברה
    • אודות

      • אודות
    • פרוייקטים חינוכיים

      • שומרי הנחל

      • אודות שומרי הנחל
      • פעילויות התלמידים
      • שומרי הנחל – קהילה מנטרת
      • מפת אתרי שומרי הנחל
      • הולכים על נקי
    • אקו כינרת – המעבדה השטה

      • אודות אקו כינרת
      • המעבדה השטה
      • בתי ספר
      • לקהל רחב
    • שביל סובב כנרת

      • רקע כללי
      • מקטעי השביל
      • ידיעת השביל
      • מתנדבים בשביל
      • מסלולי טיול
  • מידע ושירותים
    • מידע ושירותים

      • קו סובב כינרת
      • תעריפי חניה בחופים
      • מדריך חופי הכינרת
      • הרשות בתקשורת
      • מגזין ארץ הכינרת
      • מפלס הכינרת
      • תנאי שימוש באתר
      • מאמרים
    • שירותים אירגוניים

      • מכרזים
      • הגשת תוכניות
    • יצירת קשר

      • דווח על מפגע
      • כוכבית כינרת
      • ספר טלפונים
    • מידע על הכינרת

      • מקור השם כינרת
      • נתונים פיסיים
      • גיאולוגיה
      • ניטור
      • הסטוריה
      • מארג המזון בכינרת
      • מאזן המים
  • מסלולי טיול
  • דוברות ופרסומים
  • דרושים
  • תשלום דוחות
  • אודות
  • רשות ניקוז ונחלים כינרת
  • איגוד ערים כינרת
  • מכרזים
  • חינוך והסברה
  • מידע ושירותים
  • מסלולי טיול
  • דוברות ופרסומים
  • דרושים
  • תשלום דוחות
ראשי » חדשות ואירועים » "בני מטר ושלג" – פריחות חורף בגולן/ אסף סלע

"בני מטר ושלג" – פריחות חורף בגולן/ אסף סלע

רמת הגולן בחורף קרה וגשומה ואף מושלגת, ואנחנו מגיעים אליה כדי ליהנות ממראה הנחלים הזורמים והמפלים השוצפים, או ליהנות מהשלג היורד בפסגות. לעלות לטיול רגלי בגולן? פחות, וחבל. ריכוזי פריחה ייחודיים ומענגים את העין מחכים לנו מדרום הגולן ועד צפונו.

אירוס הלבנון בוקעתא, צילום: יעל סלע

רמת הגולן היא חנות הכלבו הגדולה של הטבע הארצישראלי: אזור של מפגש בין אזורי אקלים יובשניים וחצי מדבריים לבין איזורים גשומים וקרים, וצומת סואן של סוגים ומינים שונים של צמחים.

המפגש המעניין הזה מתאפשר בזכות מיקומה הגיאוגרפי של רמת הגולן בצפון הארץ, במרחק גדול מהים התיכון, בקירבה לבקע ים המלח, ולמדבר הסורי מהעבר השני. המבנה הטופוגרפי של הגולן תורם אף הוא לגיוון הזה: רמה בזלתית שנוצרה מהתפרצויות געשיות חוזרות ונשנות, אשר כיסו את התבליט הקדום ויצרו משטח נרחב שממנו מבצבצים חרוטי אפר. למעשה, הגולן אינו רמה ישרה אלא נטויה. הפינה הדרום מערבית היא הנמוכה ביותר, כ-300 מטרים מעל פני הים, והפינה הצפון מזרחית היא הגבוהה ביותר, מעל 1000 מטרים מעל פני הים. ההתגוונות הגדולה של הרכב הצמחייה ואופיה הוא פועל יוצא מכך.

רקפת מצויה, צילום: אסף סלע

בצפון הגולן, שם ממוצע המשקעים השנתי הוא כ-1200 מ"מ, נפגוש ביער אודם הגדול והמרשים; ואילו במורדות דרום הגולן, בכמות משקעים של פחות מ-400 מ"מ בשנה, ובמסלע קרטוני המאפשר פחות מים זמינים, מתקיימת חברת שיחים מדבריים. במורדות המערביים נפגוש בעצי השיזף האופייניים לסוואנות של אפריקה; ואילו במזרח גדלים שלושת מיני האלונים של החבל הים-תיכוני בישראל (המקום היחיד בארץ שבו גדֵלים השלושה בכפיפה אחת).


מבשרי הסתיו, בני היורה ובני המטר

האם באמת יש בישראל ארבע עונות? עונות השנה הן עניין מאוד לא מוחלט בארצנו, והגדרות היום הארוך ביותר בשנה, היום הקצר ביותר ושני ימי השיוויון, שמתאימים לאירופה ולקווי הרוחב הצפוניים – לא בהכרח מתאימים לכאן. עם זאת, צמחים ובעלי חיים רבים מתזמנים את מחזור החיים השנתי שלהם על פי אורך היום. אורך היום והתופעות האקלימיות המשתנות – הם הגורמים המעוררים את התכונות וההתנהגויות השונות בעולם הטבע. כאשר מגיע היורה והגשמים הראשונים יורדים על הארץ ומרווים את הקרקע הצמאה, מתחילה נביטת החורף. בהתאם, טָבע חוקר הטבע, המחנך והסופר יהושע מרגולין (1947-1877), שלושה מושגים הקשורים בפריחות החורף: "מבשרי הסתיו", "בני היורה" ו"בני המטר".

מבשרי הסתיו מתעוררים ונובטים לפני בוא הגשמים ופריחתם מותנית בעיקר בהתקצרות הימים, אך גם ב'מנות קור' מספיקות. פריחתם היסטרנטית, היינו פריחה בטרם הופעת העלים. קבוצה זו מיוצגת ברמת הגולן על ידי החצב המצוי, החלמונית הגדולה, סתוונית התשבץ וכרכום השבכה.

בני היורה הם כל אותם המינים המשהים את פריחתם עד לירידת מנת גשם ראשונה והרטבה מספקת של הקרקע, שתאפשר לצמח ליצור את מזונו בעזרת תהליך הפוטוסינטזה. הפריחה סמוכה או מקבילה להופעת העלים. בין פרחי הקבוצה הזו נמצא בגולן את הכדן הסגול, כרכום גַיַירדוֹ וחיננית הבתה.

בני המטר, פורחי החורף, הם המינים הפורחים בשיאו של החורף, בתוך ים של עשב ירוק וצמחייה חד שנתית. פרחים אלה מחכים לכמות נכבדה של גשם. הם נהנים מסביבה רוויה במים ומתחרות מזערית בלבד בשוק ההאבקה. מאידך, הם זקוקים להתאמות שיעזרו להם לשרוד את הקשיים בחורף.

פריחות החורף בגולן

הרקפת, האירוס והנרקיס – שלושה פרחים "בני מטר", המתעוררים עם בוא הגשמים. במצוקי הגולן, בריכוזי סלעים ובבתי גידול דומים בדרום הגולן ובמורדותיו נפגוש בחורף את הרקפת המצויה, הפורחת פה בהמוניה. הרקפת היוונית, לעומתה, היא מין נדיר למדי בישראל והיא פורחת פה בראש חרוטי האפר של צפון הגולן, וביער אודם, לרוב בצל החורש. הרקפת היוונית קטנה מהרקפת המצויה, עדינה ונמוכה. עלי הכותרת שלה ורודים ועגולים, בעוד שעלי הכותרת של הרקפת המצויה מוארכים.

מבנה הפרח של הרקפת הוא דוגמה מאלפת להסתגלות והתאמה לתנאי החורף: הפרח נטוי כלפי מטה כדי להגן על אברי הרבייה עמוסי האבקה מפני הגשם, אך היות שפרח הנוטה מטה אינו בולט דיו כדי למשוך את המאביקים, טרפי חמשת עלי הכותרת עולים כלפי מעלה ועושים את עבודת ה'שיווק'.

בסוג אירוס יש כמה קבוצות, שהמוכרת בהם היא קבוצת אירוסי ההיכל (אונקוציקולוס). עם קבוצה זו נמנים בין היתר אירוס הגולן והאירוס השחום. לקבוצה אחרת – קסיפיום – יש בישראל שני נציגים: אירוס הסרגל ואירוס הלבנון.

מאפייניהם של אירוס הסרגל ואירוס הלבנון דומים: איבר האגירה שלהם הוא בצל ולא פקעת או קנה-שורש, מבנה הפרח וצבעיו דומים למדי, וחתך העלה שלהם לרוב ריבועי או בצורת צלב (הם המינים היחידים בישראל עם חתך עלה כזה). שניהם מינים ויקריים, כלומר מינים מאותו הסוג, שתכונותיהם מתגוונות בהתאם לאזור הגיאוגרפי, היינו על פי השתנות בית הגידול או תנאי הסביבה. אירוס הסרגל (הנקרא כך על שם עליו הישרים והזקופים) הוא מין אנדמי לישראל, הפורח באתרים לאורך שדרת ההר המרכזית של ישראל, בכרמל וכן במצוקי האון בדרום הגולן. אירוס הלבנון 'מחליף' אותו בפסגות הגליל והגולן.

אחרון נזכיר כאן את המלך, מלך הביצה. ואולי בכלל הוא מלך ההר?
כולנו מכירים את הסיפור המיתולוגי על נרקיסוס שראה את בבואתו במים והתאהב בעצמו עד מוות, וכולנו גם יודעים לומר בוודאות רבה, כי הנרקיס הוא "מלך הביצה" (אף אם לא זכינו לגדול על הסיפור של לוין קיפניס). הנרקיס המצוי הוא מין שכיח למדי ברחבי ישראל, ויש לו שני מופעים. האחד פורח בביצות ובשטחים מוצפים, באדמות כבדות בעמקים, והשני במדרונות סלעיים, בהרים.

ברמת הגולן גדלים שני האקוטיפים. בראשי המצוקים של קניוני הגולן נפגוש בנרקיס ההררי, ששיא פריחתו בדצמבר; ואילו באדמות כבדות בדרום הגולן, כמו למשל אחו נוב, נפגוש את נרקיס הביצה. מעניין לציין, כי זמני פריחת נרקיסים אלה אינם חופפים. הנרקיסים ההרריים מקדימים לפרוח כבר בנובמבר ופורחים לתוך דצמבר, ואילו נרקיסי הביצות הגדלים בעמקים פורחים בינואר, וממשיכים לפברואר.

כוכבית כינרת

שירות רציף לציבור 24/7 מכל טלפון

נתקלת במפגע? רצית לדעת באיזה חוף ניתן לערוך קמפינג? בירור שעות הנסיעה בקו סובב כינרת?

טלפון: 55477*

עקבו אחרינו:
  • Facebook
  • YouTube
כוכבית כינרת

שירות רציף לציבור 24/7 מכל טלפון

נתקלת במפגע? רצית לדעת באיזה חוף ניתן לערוך קמפינג? בירור שעות הנסיעה בקו סובב כינרת?

טלפון: 55477*

  • Facebook
  • YouTube
הידעת?
  • שביל סובב כינרת מקיף את הכינרת במסלול של 60 ק"מ במטרה להבטיח את נגישות הציבור לחופים. מוזמנים לצפות במקטעי השביל הפתוחים לציבור בדף השביל באתר

  • איגוד ערים כינרת ומשרד הפנים הקימו תחנות עזרה ראשונה בחופי "צינברי" ו "שקמים". בקרוב יופעלו עוד 2 תחנות הצלה ניידות

  • הכינרת היא האגם המתוק הנמוך בעולם

  • הפזמונאית והזמרת נעמי שמר נולדה בקבוצת כינרת ב-13 ביולי בשנת 1930 להורים שהיו ממייסדי הקבוצה

  • מקור השם כינרת הוא במקרא בספר במדבר ובספר יהושע המזכירים את "ים כנרת". גם בתלמוד ובמשנה הכנרת מופיעה בשם: "ימא של טבריא"

  • הקנס על השארת לכלוך בחופי הכינרת עומד על 750 ₪!

  • איך עושים קומזיץ בחוף? מביאים כלי שאפשר להבעיר בו אש מבלי שישרף (למשל חצי חבית) את השאריות לאחר כיבוי משליכים לפח

  • הַכִּנֶּרֶת היא ימה בארץ כינרות. זהו האגם הגדול ביותר בארץ ישראל אשר מכיל מים מתוקים. הכינרת מספקת כ-25% מצריכת המים בישראל ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה העיקריים שלה

  • בחלוקת השבטים בתקופת ההתנחלות, שבט נפתלי קיבל את הכינרת

  • גם פקקים ובדלי סיגריות הם אשפה. הם נשארים על החוף, מתערבבים עם הצדפים ולא "עוזבים" את החוף. השליכו אותם לפח בתום הבילוי

  • בעונת ההטלה של האמנונים, המתחילה באמצע אפריל ומסתיימת באמצע יוני, הדייג באזור בקעת הבטיחה (בית ציידא) אסור

  • 2-4 שבועות הן זמן ההתכלות של עטיפות נייר המושלכות על החוף

Webtopus בניית אתרים
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר
  • עזרה
  • פידבק