מיכאל אזבנד
המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה
אתרים מוכרים מהתקופה הרומית בגולן הם בעיקר אתרים גדולים עם אופי עירוני ובעלי משמעות היסטורית, כמו קיסריה פיליפי (בניאס) בצפון הגולן, גמלא במרכז הגולן וסוסיתא בדרומו. באתרים אלו נערכו חפירות נרחבות וכמו כן, כולם מוזכרים במקורות הספרותיים ההיסטוריים של התקופה וגם בספרות חז"ל. מעבר לחפירות הארכאולוגיות, הגולן גם נסקר על ידי חוקרים שונים והפך לאחד מהאזורים הנסקרים ביותר בארץ. לעומת זאת, הידיעות אודות היישוב הכפרי בגולן בתקופה הרומית הן חסרות ומעטות, למעט המידע מן הממצאים בסקרים; כל זאת למרות שחיו בכפרים אלפי תושבים. עד היום, נערכו מעט חפירות במרחב הכפרי בגולן מהתקופה הרומית ומה שאכן נחפר הן ברובן חפירות הצלה מצומצמות. ישנן הרבה שאלות ארכאולוגיות הנוגעות לגולן בתקופה הרומית, מאמצע המאה הראשונה לפנה"ס ועד אמצע המאה הרביעית לספירה (וביניהן: קביעת ההיסטוריה היישובית, זיהוי אתני של תושבי הכפרים השונים, ענפי כלכלה עיקריים, יחסי עיר וכפר, קשרים חברתיים וכלכליים, אופי בנייה ציבורית, היעדרם של בתי כנסת במאות השנייה והשלישית לספירה וכו'). כאמור, בשל היעדרם של המקורות ההיסטוריים הנוגעים לאזור בתקופה הנדונה ובמיוחד לאחר המרד הגדול וחורבן הגולן בשנת 67 לסה"נ, ניתן להתייחס לשאלות אלו רק מהממצא הארכאולוגי העולה מן החפירות.
על מנת לענות על שאלות אלו ואחרות, שלא ניתן להרחיב בהן כאן, חיפשנו אתר כפרי שיענה על מספר קריטריונים עיקריים: מיקום האתר במרכז או דרום הגולן, מתוארך לפי סקרים בעיקר לתקופה הרומית (שלא נכנס לתקופה הביזנטית), אתר עם מעט הפרעות מודרניות ומייצג כמה שיותר כפרים אחרים מהתקופה הרומית באזור. המטרה העיקרית של החפירה היא לנסות לאפיין כפר מהתקופה הרומית בגולן. החפירות במג'דוליה, המנוהלות בראשותו של ד"ר מיכאל אזבנד, מטעם המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, החלו משנת 2014 וממשיכות עד היום (המחקר מומן מהקרן הלאומית למדע).
אתר מג'דוליה ממוקם מדרום לנחל סמך וממזרח למושב נטור. גודלו של האתר בתקופה הרומית הוא כ־35 דונם. בתקופה הרומית האתר היה בגבול הצפוני של תחום עיר הפוליס היפוס-סוסיתא, השוכנת בדרום הגולן. תחום סוסיתא כלל בעיקר אוכלוסייה לא יהודית עם כמה כפרים יהודיים. מצפון למג'דוליה היה תחום מנהלי המכונה בשם גולן (גאלוניטוס ביוונית), שהיה בעיקר אזור יהודי בתקופה הרומית והביזנטית. שמו הנוכחי של האתר מג'דוליה הוזכר לראשונה על ידי החוקר הגרמני גוטליב שומאכר, שהגיע לאזור בסוף המאה ה־19 כדי לסקור את השטחים לקראת בניית מסילת הרכבת בגולן. אצל שומאכר לא מופיע תיאור מפורט של המקום והוא מציין ש"לא שרד דבר שיש בו עניין". לא ברור לנו אם האתר משמר שם עתיק. לא ניתן לזהות את המקום עם אחד הכפרים היהודיים שמוזכרים במקורות בתחומה של סוסיתא הרומית, במקורות ספרותיים. באתר הולך ונחשף כפר שמתוארך בעיקר לתקופה הרומית, אך קיים ממצא מועט המרמז על התיישבות שהייתה בו כבר בתקופה ההלניסטית. ההתיישבות בו לא המשיכה לתקופה הביזנטית ולפי מטבעות וחרסים מהחפירה ומסקרים, האתר ננטש בסוף המאה השלישית לספירה ויושב מחדש באופן מצומצם יותר לתקופה קצרה בימי הביניים. הוחלט לחפור באתר באזורים שונים על מנת לאפיין את הכפר, כולל אפיון מבנייה ציבורית (בית כנסת), מבני מגורים ואזורי תעשייה (בתי בד וכבשן לייצור כלי חרס).
בסקרים הראשונים של האתר לא התגלה משהו מיוחד, כמו ששומאכר כבר הזכיר. בכך מג'דוליה דומה לעוד עשרות כפרים בגולן שננטשו במהלך התקופה הרומית ושלא זוהתה בהם בנייה מונומנטלית מעניינת, כפי שמוכר לנו משרידי בתי כנסת וכנסיות בעשרות כפרים בגולן בתקופה הביזנטית. לאחר ביקורים רבים ראינו על פני השטח רמזים למבנה ציבור בצד המזרחי של האתר. באזור שהיה בעיקר שדה קוצים ואבני שדה, ראינו שורה של אבני גזית על פני השטח. אחרי שהפכנו חלק מהבולדרים ואבני השדה, ראינו לראשונה בכפר שברי עמודים. היה נראה לנו שאולי יש כאן מבנה ציבור, אולם לא הצלחנו לזהות את סוג המבנה מהסקר. התחלנו לחפור באזור השרידים האלו ולהפתעתנו, התגלה בית כנסת עתיק שבמידותיו החיצוניות גודלו בערך 13 מטר רוחב ו-23 מטר אורך, מצפון לדרום, והוא בנוי אבני בזלת מסותתות בקיר המערבי והדרומי. ההשתמרות של הקירות אינן לגובה ובמקומות מסוימים נשדד הקיר כולו או נשאר רק הנדבך התחתון. בקיר המערבי של המבנה נמצאו שתי כנסיות – אחת בצד הדרומי והשנייה בצד הצפוני, כשבאזור האמצעי נשדדו האבנים וקשה לדעת אם היתה באמצע כניסה (אולי אפילו כניסה מרכזית). למבנה היתה מערכת ישיבה מעניינת המורכבת מספסלים עם סיתות טוב. על הקירות במזרח ובצפון היו ספסלים ששרדו היטב. באמצע המבנה היו שתי שורות של ספסלים לאורך המבנה שהגיעו עד לספסלים שהיו על יד הקירות. על חלק מהספסלים התגלו תווי סתתים. הספסלים על יד הקירות ובאמצע המבנה יצרו שני מפלסים בתוך המבנה. מפלס עליון במזרח ובמערב, ומפלס נמוך יותר באמצע המבנה. לא התגלה אלמנט ארכיטקטוני המכוון את המבנה לכיוון דרום (ירושלים) והמבנה בעצם מכוון לאמצע שלו. אבני פסיפס רבות בצבעים שונים, מפוזרות במבנה. כמו כן התגלו כמה קטעים קטנים שעדיין נמצאו באתרם למרות שהם התנתקו מהתשתית שלהם. במבנה ובסביבתו התגלו שברי עמודים, בסיסים ושברי כותרות דוריות. העמודים עמדו על הספסלים שהיו באמצע המבנה. כנראה כבר בעת העתיקה המבנה כולו פורק והרבה מהאלמנטים הארכיטקטוניים נותצו במכוון. יש עשרות שברים שהתגלו מסביב למבנה, חלקם באדמה, חלקם על פני השטח וחלקם נלקחו לשימוש מאוחר יותר בגדרות שמסביב. עד היום זוהו רק מעט פריטים מבית הכנסת, בשימוש משני, בכפר. בתוך המבנה ומחוץ לו מפוזרים הרבה שברי רעפים. התגלו גם חדרים מצפון למבנה שתפקידם טרם התברר לנו.
המבנה דומה לבתי כנסת מהתקופה הרומית הקדומה (כמו בתי כנסת שנחשפו בגמלא ובמגדלא), אבל בשונה מאלו שסיימו את תפקידם במרד הגדול, המבנה כאן המשיך לתפקד עד סוף המאה השלישית לסה"נ, כשבמהלך התקופה הרומית עברו עליו שינויים. צורת הישיבה עם אזור מוגבה ואזור נמוך וכיוון המבנה למרכזו – דומים לבתי הכנסת של ימי הבית השני. בתי כנסת אלו הם ברובם צנועים יותר בעיטור האדריכלי מבתי כנסת של התקופה הרומית המאוחרת והביזנטית, כמו באום אל קנאטיר או קצרין. אין בהם גגות רעפים והם לא פונים לירושלים, אלא למרכז המבנה ועיקר שימושם הוא בהתכנסות עבור לימוד תורה. ניתן לזהות במבנה במג'דוליה שלבי בנייה ושינויים שנערכו בו במהלך התקופה הרומית, כמו תוספת של פסיפס צבעוני וגג רעפים.
המבנה מהווה עדות ייחודית במחקר בתי כנסת, בארץ בכלל ובגולן בפרט. בגולן היה ידוע עד כה רק על בית כנסת אחד מהתקופה הרומית הקדומה, בגמלא, לעומת זאת כ־30 בתי כנסת מהתקופה הביזנטית. דבר זה היווה הוכחה לחוקרים שטענו לחורבן היישוב היהודי בגולן לאחר המרד הגדול ושהיישוב היהודי התיישב מחדש רק בתקופה הביזנטית. העדות ממג'דוליה תומכת בדעתם של חוקרים שהציעו כי היישוב היהודי לא ננטש ונחרב בעקבות המרד, אלא המשיך להתקיים. פירוק המבנה בעת העתיקה והקושי לזהות אותו הם אולי חלק מהסיבות שעד כה לא התגלו באזור בתי כנסת מהמאות השנייה והשלישית לסה"נ. קשה מאוד לזהות בסקרים את השרידים וזה משאיר את האפשרות לקיומם של מבנים נוספים כאלו בכפרים אחרים בגולן.
בקצה המזרחי של מג'דוליה התגלה עוד ממצא ייחודי. באזור זה ראינו על פני השטח הרבה שברים של כלי בישול. לאחר שיצאו מאחד מבורות הבדיקה שברים רבים של כלים, הוחלט לחפור בסמוך למספר אבנים שהיו נראות כמסודרות, אולי כחלק מעיגול. האבנים הללו, כולן מבזלת, היו חלק מכבשן לייצור כלי חרס, היחיד שנחפר בגולן מהתקופה הרומית. הכלים שנוצרו הם כלי בישול (בעיקר קערות, סירים ופכי בישול), מהטיפוסים הנפוצים בגליל ובגולן בתקופה זו. הם גם זהים בצורתם לכלים המוכרים בעיר הפוליס היחידה במרכז ודרום הגולן, סוסיתא. על מנת לבדוק את הקשרים בין העיר והכפר (וכחלק ממחקר מקיף הנעשה עם ד"ר מיכאל אייזנברג בנושא זה) החלטנו לבדוק כלים מסוסיתא ולבחון אם חלק מהם מקורם מבית היוצר במג'דוליה. אך בבדיקה פטרוגרפית (בדיקה מיקרוסקופית), המאפשרת לזהות את חומרי הגלם של החרסים, לא נמצאה זהות בין הכלים שנוצרו במג'דוליה לבין הכלים מסוסיתא. כלומר, כלי הבישול בסוסיתא שנראים זהים בצורתם לכלים ממג'דוליה לא הגיעו מבית היוצר של מג'דוליה, שנועד ככל הנראה רק לצרכי הכפר וסביבתו הקרובה.
ייצור שמן זית היה ענף כלכלי חשוב בגולן ובמיוחד במרכז הגולן, בתקופה הרומית והביזנטית. בסקרים באתר התגלו ארבעה מקומות עם שרידים של בתי בד, הכוללים משקלות, אגן ריסוק ושני מצעי כבישה. כולם בגבולות של הכפר – במזרח, בדרום ובמערב. באתרים רבים בגולן נמצאו שרידים של בתי בד ורק כמה בודדים נחפרו. זה מוביל למספר שאלות מתודולוגיות לגבי קביעת כמויות בית הבד באתר. עד כמה שרידי בית הבד המפוזרים מעידים על בתי בד שונים באזור בו הם נמצאו והאם הם פעלו במקביל? כדי לענות על שאלות אלה ואחרות הוחלט לחפור סביב השרידים בכל ארבעת האזורים שבהם התגלו חלקי בית הבד. עד כה, רק שניים מארבעת האזורים נחפרו. גילוי משמעותי הוא הימצאותם של שתי שיטות לסחיטת זיתים באתר, משקלות ובורג. לא ברור עדיין אם הם פעלו באותו זמן או אחד אחרי השני. מקובל במחקר, ששיטת הבורג נכנסה לארץ בעיקר בתקופה הביזנטית, אבל כאן יש עדות לשימוש כבר בתקופה הרומית.
במבני מגורים בכפר התגלו שרידים המעידים על חיי יום יום. מעניינים במיוחד הם מבני מגורים, שרק מעט מהם נחשפו עד כה בצפון האתר. באזור זה, על המדרון, הבנייה היא מאבני שדה ובולדרים גדולים שרק בקושי רב ובמאמץ גדול ניתן להזיז אותם. התגלו שרידים הקשורים לחיי יום יום כמו אבן ריחיים, אבני פלך, עצמות, נרות, כלי בישול ואחסון זכוכית ומטבעות. אזור זה ננטש עם הכפר במאה השלישית לסה"נ, אבל לעומת אזורים אחרים בכפר שהופרעו במהלך התקופות, הבתים במדרון הצפוני נשארו כמעט בלי הפרעות. אנו מקווים שבאזור זה, מתחת למפולות הגדולות, נעמוד על הסיבות לנטישת הכפר בסוף המאה השלישית לסה"נ, שטרם התבררה לנו. נשאלת השאלה – האם הנטישה היא רק של מג'דוליה או חלק מתופעה רחבה יותר של נטישת עשרות כפרים בין התקופה הרומית לביזנטית, באזור. עד היום לא ברור למה חלק מהכפרים המשיכו להתקיים וחלק ננטשו.