רשות הכינרת בחרה להקדיש יום עיון מקצועי לנושא "כינרת אדם וסביבה", שעסק בנושאים הבוערים ובדילמות העיקריות איתם מתמודדים בניהול האגם הלאומי וחופיו. מנכ"ל רשות הכינרת צביקה סלוצקי, ראה חשיבות גדולה בקיומו של יום זה, והוביל את התהליך מהיותו רעיון ועד מימושו.
יום העיון הוקדש הפעם לזכרו של שלמה בהלול ז"ל, שהלך לעולמו בסתיו תשע"ט, והחל בסרטון קצר לזכרו. הנושאים ביום העיון השתלבו ותאמו היטב את מורשתו של שלמק'ה ופועלו למען הכינרת.
שלמק'ה – יליד המושבה כינרת, ממייסדיה של מינהלת הכינרת בשנת 1969 ומעמודי התווך שלה, ששימש שנים רבות כסגן יו"ר מינהלת הכינרת – היה איש של עשייה, שפעל בחריצות ובמלוא המרץ כשחיוך תמידי נסוך על פניו. בעל אופטימיות ולב חם ואוהב – ה"אבא" של עובדי מינהלת הכינרת, שהיו מתייעצים אתו בכל דבר ועניין. הכינרת הייתה תמיד אהבתו הגדולה, החל מילדותו במושבה כינרת, לאחר מכן כדייג בכינרת, במהלך עבודתו במינהלת הכינרת, לאחר פרישתו ועד ליומו האחרון, עת נטמן לחופה של הכינרת שכה אהב.
עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן ויו"ר איגוד ערים כינרת, ברך בפתיחת הכנס את הנוכחים, המשפחה, החברים, החוקרים, את אנשי הכינרת ותושבי האזור שהגיעו לכנס, והוסיף, כי הוא רואה חשיבות גדולה בשימור הידע והנחלתו לדורות הבאים וכי הוא מעריך אנשים יקרים כמו שלמק'ה, שהקדישו את חייהם לפיתוחה ושמירתה של הכינרת.
את החלק המקצועי של היום פתח מנהל רשות המים בהווה ואיש מינהלת הכינרת בעבר, גיורא שחם, בהרצאה על מיקומה של הכינרת בעידן ההתפלה: "על אף שהשנה האחרונה הייתה שנה גשומה מאוד, לא ניתן לראות בה שנת מפנה, משום שכל האזור במצב של התייבשות. אני מתייעץ עם מומחי אקלים שמבהירים ומצביעים על תחזיות אקלימיות שלא מבשרות טובות. על פי המודלים האקלימיים, כמות המשקעים הנוכחית תפחת בשלושים השנים הקרובות בכ־20%. מבחינה הידרולוגית מדובר על הפחתה גדולה יותר משום שעוצמות הגשם והמרווחים בין אירוע גשם אחד לשני, אינם מאפשרים יצירת תנאים לחלחול המים למאגרי מי התהום וליצירת נגר בנחלים הזורמים לכינרת. ראינו זאת באופן ברור בתקופת הבצורת האחרונה. עלינו להסתכל קדימה ולהיערך למצב שמוצג על דעת מומחי אקלים. הבצורת האחרונה שחווינו יכולה לקרות עוד מספר פעמים בעשורים הקרובים. עקב הגידול העצום באוכלוסייה באזור המזרח התיכון ומכך העלייה בביקוש למים – כאשר תתרחש תופעת הבצורת, היא תהיה ממושכת יותר מזו שחווינו עד כה וחמורה בהרבה, אם לא נערך אליה מבעוד מועד. אך דאגה ותחזיות שחורות אינן תוכנית עבודה. עקב הנתונים לתרחישים אלו, אני פועל במלוא הקצב כדי לחזק את נושא המים במרחב "השידרה המזרחית" של ישראל, שמתחילה במורדות החרמון ומשתרעת לאורך כל בקע הירדן – בואכה ים המלח. יש לישראל בעיית "מתניים צרים" ודרוש לה חיזוק משמעותי בחלק המזרחי שלה, שיכולת קיומו ושגשוגו תלויים אך ורק במים. זו אינה אמירה פוליטית אלא מקצועית. הצורך בכמויות מים גדולות במרחב הגיאוגרפי הזה, נדרש לישראל בגלל ארבע סיבות נוספות חשובות ביותר: הראשונה, הכינרת חייבת להיות עם מלאי מים מספיק כדי לשמש אוגר במצבי חירום. אין לישראל כיום אוגר כזה, ובמקרה של אסון טבע או מצב מלחמה, כאשר קיים סיכון לפגיעה במתקני ההתפלה ובתשתיות מים אחרות, עלינו להיות ערוכים עם רזרבה מספיקה. זה אומר שעלינו לשמור את מפלסי הכינרת בגובה מתאים גם בשנות בצורת ממושכות. הסיבה השנייה, ישראל חייבת לייצר אופציה של הגברת אספקת המים לממלכת ירדן, שסובלת ממצוקת מים חריפה ביותר, שהולכת ומתגברת. אין לירדן חלופות אמתיות למילוי מחסור של מאות מיליוני מ"ק. הערכות לתגבור אספקת המים לממלכת ירדן דרך הכינרת הוא מענה חשוב והכרחי, שהשידרה המזרחית יכולה לתת לו. סיבה שלישית, תגבור משמעותי של אספקת מים לחקלאות הישראלית והפלשתינית בבקעת הירדן הוא חיוני ודחוף ביותר עקב העלייה הגדולה בשטחי מטעי התמרים בבקעה. וסיבה רביעית, קיימים צורך וכדאיות לתגבר באופן משמעותי את הזרמת המים בנהר הירדן שיש לו חשיבות אקולוגית, היסטורית ובמיוחד דתית למיליארדי אנשים בעולם כולו. מתוך השיקולים והמטרות שנאמרו, אני מקדם מהלך הנדסי רחב היקף להזרמת כמויות מאוד גדולות של מים מהמערכת הארצית של ישראל אל הכינרת. באופן ציורי אפשר להגיד שהופכים את כיוון זרימת המים במוביל הארצי. אם באופן היסטורי המוביל הארצי הוקם כדי להזרים מי כינרת מהצפון דרומה עד הנגב, אנו משנים ופותחים דף חדש בהיסטוריית המים של האזור: מים מותפלים ומי קידוחים יוזרמו ממערב המדינה – מזרחה אל הכינרת ומפלסי המים בה יישמרו בדרך כלל בגובה גבוה בהרבה ממה שהיא ידעה בשני העשורים האחרונים. עבודות הנחת קו המים ממאגר אשכול כבר החלו והמים יתחילו לזרום בו אל הכינרת (דרך נחל צלמון) בתוך 3-4 שנים. בשנת 2050 יחיו בישראל, במרחב בין הירדן לים, מעל 20 מיליון נפש ובממלכת ירדן עוד כ־20 מיליון נפש. אסור להתעלם מנתונים דרמטיים אלו וחובתנו להיערך אליהם. לא נוכל להרשות לעצמנו אף פעם להגיע למצב של חוסר במים כמו שקיים כיום בקייפטאון, דרום אפריקה. יש לנו את היכולות התכנוניות והכלכליות להיערך ולבצע את הפתרון לתנאים שיביא לנו העתיד. לשכנים שלנו (הפלסטינים והירדנים) כנראה לא יהיו היכולות האלו ולכן אנחנו מחויבים לגייס את הקהילה הבינלאומית לפרויקט האסטרטגי הזה. מימוש מהיר של החזון הזה יביא רווחה גדולה למרחב כולו: החקלאות בבקעת הירדן תשגשג – מעמק החולה ורמת הגולן בצפון, דרך עמק הירדן ובקעת בית שאן, דרך בקעת הירדן ועד ים המלח – הירדן ישוקם ויזרום, ותתוגבר הרווחה הסביבתית והחברתית של תושבי האזור.
כל אלו עשויים להביא גם ליציבות מדינית וביטחונית. הבאת תוספות גדולות מאוד של מים לכינרת גם תחיה את האגם ותטיב עם החופים. התוכנית היא בשורה מאוד גדולה לכינרת והכינרת ראויה וצריכה בשורת מים חדשה, שעצם מימושה נמצא בידינו", אמר מנכ"ל רשות המים, גיורא שחם, בכנס.
המושב הראשון בכנס, שנפתח בהמשך, היה מוקדש כולו ככולו לנושאי תכנון חופי הכינרת והיכרות עם תמ"א 13/13א'.
אדריכל אילן איזן, עורך התמ"א, סיפר לקהל השומעים על האתגרים הגדולים בתכנון התוכנית ועל האתגרים הגדולים העומדים בפני המתכננים מול המציאות המורכבת של חופי הכינרת, ודני עמיר האיר את ההיבטים הסביבתיים בתוכנית המתאר.
דנה בכר, מנהלת אגף מינהלת הכינרת התייחסה לאופן מימושה בשטח של תוכנית תמ"א 13/13/א' אשר קודמה במשך כשבע שנים על ידי איגוד ערים כינרת ומינהל התכנון, באמצעות צוות תכנון מיוחד בראשותם של אדר' אילן איזן ומר זאב עמית ז"ל ובתמיכת הנהלת רשות הכינרת ואיגוד ערים כינרת: צביקה סלוצקי מנכ"ל הרשות, פנחס גרין משנה למנכ"ל הרשות, גיורא שחם מנכ"ל רשות המים אשר בזמנו ניהל את פרויקט תכנון התמ"א עבור איגוד ערים כינרת ומר יוסי ורדי לשעבר יו"ר האיגוד. בכר הציגה את הפיתוח המתבצע כעת בחוף דוגה ואת הפרויקטים החדשים המקודמים לחופים צאלון וצינברי-ברניקי-שקמים. כמו כן, התייחסה למקטעים שונים בשביל סובב כינרת, אשר כאמור, נכללים בתוכנית.
"אנו עובדים עם צוותים גדולים של מתכננים מקצועיים, ובתיאום ושיתוף פעולה מלא עם הוועדות המקומיות לתכנון ובניה של הרשויות השונות. תפיסת התכנון של התמ"א הינה יצירת תא שטח בפיתוח אקסטנסיבי סמוך לקו המים ובייעוד קרקע של חוף רחצה ותאי שטח נרחבים יותר, רחוקים מקו המים, בייעוד קרקע של ספורט ונופש. בין שני אלה מפריד שביל סובב כינרת, אשר לבד מהיותו טיילת חופית בחניוני הנופש ובהיקף האגם – משמש כחיץ בין חוף הרחצה לשהיית יום של נופשים, לעורף החוף המיועד לתשתיות קמפינג ולחניוני לילה משולבים".
בכר ציינה כי תפיסת ההפרדה בין שהיית יום ללילה של נופשים, אשר החלה על שולחן השרטוט, מיושמת כבר כיום בשטח, כאשר נאסרת הקמת אוהלים בחופי הרחצה ובסמוך לעמדות המציל בחופים.
כמו כן ציינה, כי מטרת התוכנית הינה לצקת תוכן בחופים על מנת לאפשר פעילות רב עונתית שאינה מתרכזת רק בקיץ הלוהט כגון, נופש קרוואנים ומשטחי אוהלים, נופש לקבוצות, אזורי משחק וספורט, זרנוקי מים (בחוף דוגה), וספורט ימי ומזנון סמוך יחסית לקו המים בחוף צאלון.
כמובן שמתוכננים גם מבני שירותים ומלתחות והנגשה מלאה לאנשים בעלי מוגבלויות.
החופים המערביים – צינברי, ברניקי, שקמים – הינם חופים צרים יחסית לחופי מזרח הכינרת הרחבים, והתוכנית מייעדת אותם לשהיית יום בלבד. חוף ברניקי יופרד מחוף שקמים וצינברי, באמצעות שטחים פתוחים שבהם יעבור רק שביל סובב כינרת, אשר בניגוד למצב כיום יהיה נוכח פיזית בשטח. ברצועת תנודות המפלס יתוכנן שביל טיילות אשר יכווין את הנופשים אל מקטעי הרחצה המוכרזים.
המושב השני בכנס, הוקדש לאקולוגיה וסביבה ונוהל על ידי ד"ר גדעון גל, מנהל המעבדה לחקר הכינרת. במושב זה קובצו מיטב חוקרי המעבדה לחקר הכינרת ורשות הטבע והגנים, שהציגו דילמות אמתיות הנובעות מהשינויים אותם חווה הכינרת בדורות האחרונים. ד"ר תמר זהרי סיפרה על שני מיני חלזונות פולשים שהגיעו אל הכינרת באופן מלאכותי וגרמו לשינוי דרסטי באוכלוסיית החלזונות המקומיים ומדוע בעצם זה משנה.
הרצאה נוספת של יפעת ארצי מרשות הטבע והגנים דיברה על הקורמורן הגדול, הידוע בקרב הדייגים כאויב מר, אך מקומו במערכת האקולוגית של הכינרת חשוב ואפילו חיוני.
ההרצאה השלישית במושב ניתנה על ידי ד"ר איל אופיר, שהסביר על ניהול הדיג והדגה בכינרת בתנאים סביבתיים משתנים ועל האתגרים העצומים העומדים בפני אנשי הדיג באגם הלאומי. אחרון הרצה ד"ר גדעון גל על הצמחייה בכינרת, שהפכה בשנים האחרונות לנושא "בוער" בין התושבים, אנשי התיירות לאנשי הסביבה, בשאלה כיצד להתייחס אליה וכיצד לנהל את הממשק שלה בהתחשב בטבע, בתיירות ובתושבי עמק הירדן; אכן נושא נפיץ כאן בכינרת.
בסיום הכנס התקיים פאנל מומחים, שעסק בשאלה הגדולה "כינרת אחת – שותפים רבים לה", בו השתתפו נציגים של המעבדה לחקר הכינרת, רשות המים, רשות הכינרת ונציגי האזור, שהציגו בכמה דקות את משנתם בנושא וענו על מספר שאלות הן מהמנחה והן מהקהל.
רשות הכינרת רואה חשיבות רבה בקיום ימי עיון להנגשת מידע חשוב ורלוונטי על הכינרת, למומחים אנשי מים, לקהל הרחב ולתושבי האזור. אין ספק כי כנסים אלו חשובים ומעשירים את ציבור השומעים, מעמיקים את הידע וגורמים למעורבות הקהילה במתרחש בכינרת ומעודדים את הצורך לשמור עליה למעננו ולמען הדורות הבאים.