כתיבה: מרים בן שלום – מנהלת הפרויקט, גנית מייזליץ-כסיף – אדריכלית ראשית
בימים אלה של כאב ומלחמה, כשהאיום מצפון חוזר ומשתק את החיים בקריית שמונה, נדמה לרגעים שהאנרגיה הרבה שהושקעה בשנים האחרונות בשיקום נחל עין זהב וסביבתו שייכת לעידן אחר, למותרות של ימים של שגרה, כשמרגישים שחיים בבטחה וניתן לדאוג לאיכות החיים של הקהילות והטבע במרחב. בכתיבת שורות אלו ובהתעקשות להמשיך ליצור ולפעול למען החיבור בין מים וקהילה גם עתה, אנו רואים פעולה משמעותית שממשיכה לדמיין ולעשות למען החיים, למען המקומות הטובים בהם נרצה לגדל את הדורות הבאים. נראה שעכשיו יותר מתמיד אנחנו מבינים שלתקווה לא מחכים, תקווה עושים.
סוגיית החלוציות הייחודית של קריית שמונה עלתה מהרגע הראשון בפרויקט, כשהתוודענו להיסטוריה של קהילות העולים שהתיישבו לצד הנחל לפני 70 שנה בעוז רוח נדיר, שהגיע הזמן לספר עליו כחלק מאתוס החלוציות של בוני המדינה. בסדרת מפגשים מרתקת עם ותיקי היישוב למדנו על קשרים שונים של הקהילות למים, לאורך השנים, אם זה ריקודים ליד המעיין, מפגשים על הגדות, הרפתקאות עם רפסודות, למדנו על הריגוש וגם הרתיעה מהמפגש העירוני עם הטבע הפראי, ובעיקר על הקשר העמוק שכדאי לעורר ולהחיות עם המים והמעיינות שנמצאים ממש בתוך העיר. בעודנו לומדים מהחלוציות של מייסדי העיר, אנו מוצאים את עצמנו עתהעם מציאות קשה וחדשה שמטלטלת את ההוויה הישראלית כולה ומעוררת מחשבות על הלך רוח חלוצי מסוג חדש, שאליו אולי אנו נקראים עכשיו. נראה שפרויקט השיקום וההתחדשות של נחל עין זהב יכול לשמש כדוגמה לחלוציות בגרסת המאה ה־21, התגייסות משותפת שמחפשת ליצור במרחב את החיבור המרפא בין תרבות לטבע, חיבור אותו לרוב הזנחנו בפיתוח סביבות חיינו במאה שעברה.
מארג הסיפורים העשיר, המורשת המגוונת של הקהילות האנושיות, מגוון המינים הביולוגי הנדיר, סביבות הנוף הייחודית, ויותר מכל המעיינות הזכים שמפכים בלב המרחב העירוני, מייצרים הזדמנות נדירה לטפח תרבות של יחסי גומלין מפרים עם המים, הצמחים והאדמה. תרבות של הדדיות שבימים טרופים אלה שואבת השראה מלימוד החכמה של המים והאדמה ומלמדת אותנו על דרכים טובות לבנות וליצור חיבורים מזינים בין אדם לאדם ובין אדם לאדמה.
לימוד מעמיק של "הסוד של קריית שמונה", נכס הטבע הייחודי שזורם בטבור העיר אך אינו נוכח מספיק בתודעה, חשף תוואי נחל עוצמתי שטופל באופנים שונים לאורך השנים ומשלב מופעים טבעיים ומקטעים מהונדסים. איכות וצלילות המים המשתנה שמחייבת ניטור והתייחסות, מגוון ביולוגי עשיר ופראי שיש לטפח במרחב העירוני, חסמים, מפגעים ופלישות שפוגמים בגישה ובחוויית הנחל, וניצני תרבות מקומית שמתפתחת באזור התעשייה הדרומי – כולם סומנו ויהפכו לאבני דרך ביחסי הגומלין שהפרויקט מבקש לייצר בין הנחל לבין הקהילה.
הנחל, באזור פרויקט השער הדרומי, נפגש עם סביבתו בארבע דרכים שונות: מפגש נחל עם שכונה, מפגש עם פארק טבע עירוני, מפגש עם אזור תעשייה וממשק עם השטחים הפתוחים בחיבור עם נחל עיון. בכל אחד מהמפגשים האלה נדרשים חשיבה וטיפול מתאים. במפגש הנחל עם השכונה – כיצד עתידה השכונה המתחדשת להיראות? איך הנחל יכול להשתלב בה כך שהתושבים ייהנו ממנו ויאמצו אותו? פארק קק"ל מהווה מרחב טבעי בקנה מידה יוצא דופן, במיקום אסטרטגי במרקם של העיר והאזור, ומכיל נכסי טבע ונוף עשירים ומגוונים. איך הפארק יכול להתחבר בצורה טובה יותר לעיר ולהפוך לאבן שואבת עבור התושבים לפנאי, איכות חיים וחיבור עם הטבע? ומה צריך להיות מופעו של הנחל בפארק? אזור התעשייה הדרומי הוא בעל פוטנציאל התחדשות כאזור תעשייה, תרבות ויצירה על גדות הנחל. איך שיקום הנחל יכול לסייע לשנות את פני האזור ולהביא לפתיחת עסקים חדשים ותוססים? מפגש הנחלים עין זהב והתעלה המערבית מהווה הזדמנות ליצירת נקודת ציון נופית ייחודית באזור תחנת הרכבת העתידית, ומוקד על ציר האופניים התיירותי המחבר בין עמק החולה וקריית שמונה. איך להפוך את המרחב הייחודי של מפגש נחל עין זהב עם התעלה המערבית והשטחים הפתוחים לדלתא המייצרת חיבור מיטיב בין העיר לבין המרחב הכפרי הסובב? לכל השאלות האלה ועוד, הצוות מנסה לתת מענה באמצעות שילוב ושיתוף כמה שיותר גורמים מהעיר והקהילה.
התכנון מבקש להתבסס על ידע המקום וסיפוריו ועל לימוד מעמיק של המערכות הטבעיות כדי ליצור ולדמיין את הפוטנציאל של הנחל והמים כמרפאי המרחב. שילוב בין מים פראיים ('קווים של טבע') למים בצורות ('קווים של אדם'), מים וגן בחוויית הגן הקסום, חווית חלל ומים בהיכלי מים, טיפוח קהילת הנחל כחלק מתרבות הפנאי, הטבע העירוני והחינוך, ו-Vibe חדש לאזור התעשייה – תיירות, בילוי, רוח, יזמות, תרבות ויצירה. מתוך העקרונות האלה נגזרת ההשראה והפרוגרמות לתכנון המרחב לתנועת המים ולמופע שלהם כחלק אינטגרלי מהשימושים והתכנים שהם מאפשרים. לצד התייחסות למרחב כולו, תשומת לב מיוחדת ניתנה לחשיבה ויצירת יחסים פורים ומפרים של שינוי התפר בין אזור התעשייה לבין הנחל.
בפרויקט זה אנו מרשים לעצמנו לחלום את החיבור המזין בין המרחבים, ליצור יחד מערכת יחסים חדשה המשלבת בין התרבותי לטבעי, משקמת את הסביבה הטבעית ומאפשרת את התחדשות העסקים. הכל לקראת תרבות עירונית של הדדיות מסוג חדש, שיכולה לפרוח ולצמוח בעיר שהתברכה במעיינות מים ונחל מפכה שזורם בטבורה.
בפרויקט זה אנו מרשים לעצמנו לחלום את החיבור המזין בין המרחבים, ליצור יחד מערכת יחסים חדשה המשלבת בין התרבותי לטבעי, משקמת את הסביבה הטבעית ומאפשרת את התחדשות העסקים