מה נאמר על קהילה שפונתה?
על טבע שנשרף והלב כואב ממראה העיניים?
על נחל הזהב – טבע עירוני יְפֵהפֶה, בלב עיר מפונה שהופקרה?
"זהב כחול": קבוצת פעילים ופעילות הולכת ומתרחבת מקריית שמונה וכלל אצבע הגליל, שבאה ליהנות מיופיו של נחל הזהב וסביבתו, לנטר וללמוד על החי, הצומח, הפטריות והמים, ושותפה במחקר עם מומחים ומומחיות מהאקדמיה ומהקהילה. מתוכה, אנשים שמגלים יותר ויותר מעורבות ויוזמות לשמירה על הנחל בשביל הטבע והאדם ולהעלאת קרנו של המקום בפני כל.
כולנו מחכים ועוד נחזור לכל זה: ללמוד, לשקם, לחקור, ליצור, לדאוג ולהיפגש יחד.
לנחל הזהב לא יכולנו להגיע, ובכל זאת בחרנו להיפגש ולצאת אל הטבע; למדנו והכרנו מקומות נוספים בסיורנו באזור טבריה והכינרת. ביער שוויץ נפגשנו למספר סיורים שהתמקדו בניטור פטריות עם ששון זערור, זוחלים עם ד"ר בעז שחם וליקוט צומח עם לילך מוצפי. נפגשנו לסיורי צפרות בבוקר עם אלה רימון, בטיילת בין דגניה לצמח. תגובות האנשים היו מצוינות והייתה ציפייה לעוד. מפגשים אלו הגדילו את החשיפה לפרויקט "עיר הנחלים" ולמקומו של עין זהב בקרב אנשים נוספים.
אלה רימון, צפרית ומטבעת ציפורים מוסמכת המובילה את המחקר על הציפורים, מספרת: "המחקר שלנו בקריית שמונה בוחן את השפעת המפגש מקרוב עם ציפור, על תחושת המקום של התושבים. תחושה זו התערערה עם אי הוודאות והמרחק מהבית, וכעת המחקר מעוכב מסיבות ידועות ומצערות. אני משוכנעת שכאשר יגיע היום שאחרי, שיקום הנחלים יהיה ארוג בשיקום תחושת המקום כלפי העיר. עד שזה יקרה, הסיורים באזור הכינרת מהווים הזדמנות למפגש ומקור להנאה, וגם עוזרים לשמור על גחלת התקווה."
עד כה, נאספו נתונים חשובים ומרשימים סביב נחל הזהב מהשנה החולפת, ואנו שוקדים על כנס מחקרי שבו הקהילה שותפה לצד מקבלי החלטות, ארגונים שותפים ומובילים, נשות ואנשי מקצוע ועוד. כדאי לעקוב! נעדכן בהמשך.
זהר שיף סיני, אקדמיה בכיכר מכללת תל חי.