כנראה שאני לא היחידה ששואלת את עצמי את השאלות האלה, בשנים האחרונות אנחנו רואים עוד ועוד קהילות שצומחות סביב הנחלים בישראל ומבקשות לבנות מערכת יחסים חדשה וטובה עם הנחל. מערכת יחסים אשר רואה הן את הצרכים של הנחלים והן את הצריכים של הקהילות הישובות לצדו. ממש כמו במערכות יחסים בין בני האדם, כאשר מערכת היחסים אינה מאוזנת ולא נותנת מקום לצרכים של כל הצדדים היא בדרך כלל לא מחזיקה מעמד ושני הצדדים נפגעים, כאשר כמעט תמיד יש צד חלש שנפגע יותר וצד חזק שנפגע פחות.
ישראל משתנה בקצב מסחרר. הגידול המהיר של האוכלוסייה והפיתוח גובים מחיר גבוה על חשבון השטחים הפתוחים. מצד אחד משאבי הטבע שלנו הולכים ומצטמצמים אל מול עניינו, ומצד שני מתחזקת ההכרה של הציבור בצורך שלנו לקרבה לטבע למען הבריאות שלנו. צורך אשר קיבל ביטוי משמעותי בימי הסגרים בשנתיים וחצי האחרונות.
מדפדוף מהיר ברשתות החברתיות ניתן לראות כי ישראלים רבים, מגלים את הטבע שליד הבית. למילה גילוי יש משמעות עמוקה כיוון שפעמים רבות אין אלה אזורים טבעיים ירוקים ונקיים אלה אזורים מוזנחים מאוד שעל מנת לגלות אותם צריך רצון רב ולפעמים גם פעולה אקטיבית של ניקיון ופינוי פסולת.

דוגמא מובהקת לאזורי טבע שכאלה ניתן לראות בנחלים רבים בישראל. אשר בשל היותם נחלי אכזב שלא זכו לעדנה והכרה, כמו נחל דן או נחל תנינים שהזכרתי, והפכו לאתרי פסולת.
כישראלים אנחנו רגילים שכדי לשחות בנחל אנחנו צריכים להצפין לנחלי הצפון או לעלות על מטוס, ושככה זה היה תמיד. לשמחתי, בשנים האחרונות עוד ועוד אנשים מבינים שזאת לא גזירת גורל ושפעם כמעט לכל ישראלי היה נחל צלול ליד הבית. בקרב ישראלים רבים מתבססת ההכרה שמצב בו נחלי ישראל הינם ערוצים יבשים, עמוסים בפסולת או מזוהמים איננו המצב הטבעי ויש לנו מה לעשות בנידון. הכרה זאת מביאה עוד ועוד אנשים לפעול לשמירה על הנחלים בערוצים שונים: פעילות פיזית ואקטיבית בשטח, יצירת לחץ על מקבלי החלטות, רצון והשפעה על תהליכי התכנון, עבודה בשיתוף פעולה עם הגופים הסטטוטוריים כמו רשויות ניקוז ונחלים, רשות הטבע והגנים ועוד.

כיום ישנן קבוצות רבות של תושבים שמחליטות לפעול למען הנחל אשר בסביבתן, בכל רחבי הארץ. דוגמאות ניתן לפגוש מנחל סער שצפון ועד באר שבע שבדרום. קבוצות שמוכנות לשנות את הפרדיגמה ולבנות חיים חדשים. חברי הקבוצות נכונים להשקיע זמן ומשאבים למען השמירה על הנחל ופועלים רבות על מנת ליצור שותפויות רחבות בין השחקנים השונים, האינטרסים והצרכים, מתוך הבנה שהשתקה או התעלמות מאלה לא יביאו לתוצאות ארוכות טווח.
יצירת שותפות רחבה סביב נחלים בישראל זוהי משימה לא פשוטה כלל. מדובר ביצירת שיח בין מגוון קהילות וקהלים, זהויות, אמונות, עמדות פוליטיות ועוד. לנחל יש את היכולת להיות הבסיס הטוב לשיתוף פעולה.

כתבה: יעל אילמר גירון, מנהלת הטמעה וקהילה מקצועית באגמא המרכז לאגני היקוות ונחלים

The post כל קהילה צריכה נחל וכל נחל צריך קהילה appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

לפני כשלוש שנים, בתקציב ובמאמץ משולב עליו ניצחה רשות ניקוז כינרת, קיבל אזור עין נון "מתיחת פנים" – העשבייה נוקתה, פסולת של בני אדם ושאינה מתכלה פונתה, נערכו חפירות ארכיאולוגיות קצרות במקום, נסללו שבילים לטיול, הוקמו שערים והוצב שלט בכניסה על ידי המועצה המקומית, הקובע כללי התנהגות ובהם שעות פתיחה ועלות ביקור במקום. אך השערים נותרו סגורים לציבור.
תושבי המושבה מגדל, המכירים ומוקירים את המקום, לא הסכימו לקבל את העובדה שהמעיין "סגור". כתוצאה מכך התארגנה קבוצה מקומית שהבינה כי אפשר אחרת. כן, ניתן וראוי שהמקום הנפלא שליד ביתנו יהיה פתוח ונגיש לכל בחינם אין כסף!
נפתחה קבוצת ווטצאפ מקומית וחברי הקבוצה פנו לאנשים שונים בעלי השפעה. כל מי שרצה לקחת חלק, מהמושבה ומהסביבה, הצטרף לקבוצה על מנת להיות מעודכן, להפעיל "לחץ" על מי שצריך, לפנות למי שניתן והכל בנועם ובהדברות. ידענו שאנו הציבור ולנו היכולת לעשות ולשנות!
בליווי והנחיה של דני גרינבלט, פעיל אכפתי לסביבה ורכז מתנדבים מטעם רשות ניקוז כינרת, קיבלנו תמיכה ועידוד. גם המועצה המקומית, משהבינה את החשיבות בהשארת המקום פתוח לכל וללא תשלום, נרתמה לעשייה.
ומה זה דורש מאיתנו? אנו ממילא נהנים לרדת למעיין, כך שהמאמץ הוא קטן והסיפוק גדול. תוך כדי שכשוך והנאה מפלא הטבע הסמוך למקום מגורנו אנו עושים סיבוב ניקיון קצר, כל אחד או אחת בזמנו, עם המשפחה או לבד, ואוספים את מה שהשאירו אחריהם מטיילים חסרי תודעה סביבתית. ניגשים למטיילים שעורכים פיקניק במקום, מסבירים פנים, עם חיוך ידידותי מחלקים שקיות ומבקשים שיעזרו למקום להישאר נקי עבור כולנו. זה לא תמיד קל ולא ניתן לומר שאין אכזבות. לצערנו, יש גם קבוצות שהן חסרות תודעה למתרחש סביבם.
יחד עם זאת, בדבקות ובהתמדה, ניתן לראות התקדמות בתהליך והשתנות. לאט לאט, מפה לאוזן, הציבור מכיר ומוקיר את המיזם המקומי ומשתף פעולה, יותר ויותר אנשים משאירים אחריהם נקי, המועצה המקומית מקפידה יותר ושולחת צוותי ניקיון, מרוקנת פחים בתדירות גבוהה מבעבר ומטפחת את פנינת הטבע בה אנו חיים. הסיפוק אדיר! לדעת שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות את השינוי לטובה, ולהוקיר על ה"יש" שנפל בחלקנו.
אורית מעוז אסקיו, תושבת המושבה מגדל
וחברה בקבוצת 'קהילת עין נון, סיירי נחל'

The post 'קהילת עין נון – סיירי נחל' appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

בשיתוף פעולה עם רשות ניקוז ונחלים כינרת, הגיע אלינו לקהילת פרוד מרצה המנוסה במאמצים קהילתיים לטובת ניקיון מעיינות ונחלים, גל קרטס מ״מהפח״. בהרצאה השתתף גרעין ראשוני של אנשים בעלי מוטיבציה לעשות ולשנות משהו בנחל פרוד. אנחנו הבנו, ועדיין מקווים, שהכל מתחיל מחינוך למודעות. כך נוצרה הקבוצה. קיבלנו מרשות ניקוז שקיות ניילון לאיסוף וחלוקה, באמצעים פשוטים וקצת יצירתיות התקנו מתקנים פשוטים ביציאה מהיישוב עם גלילי שקיות אשפה, הקמנו קבוצות ווטצאפ ופייסבוק (איך אפשר בלי) ואנשים מהיישוב בעיקר, אך גם מהסביבה, התחילו לאסוף אשפה ולפנותה למכולה בכניסה לנחל. לעיתים זה ממש מתסכל, כי כשרואים אשפה מפוזרת בכל מקום זה ממש כואב – אלא שהאיסוף הוא גם ספורט לא רע! אנשים התאגדו עם הילדים שלהם ועם המשפחות והעמיסו על הרכבים זבל בכמויות וגם סחבו רגלית שקיות אל המכולה. בתקופת הקורונה הנחל הפך למצוחצח מתמיד והתמלאנו סיפוק, שהנה, עשייתנו משפיעה לטובה על גן העדן האצור לנו מתחת לבית.
את ילדי בית הספר נוף גליל ובראשם שולמית, מדריכת 'תוכנית קרב' בתוכניות הטבע ו'שומרי הנחל', רתמנו לצייר שלטים הקוראים למטיילים לשמור על הנחל ולאסוף את האשפה. את הציורים מאירי העיניים והסיסמאות המקוריות של הילדים סרקנו והדפסנו על חומרים עמידים לגשם ותלינו סביב הנחל. הוספנו שלטי בקשה פשוטים אך גדולים לאיסוף ולשימור הנחל בעברית, אנגלית וערבית, ואנו שמחים להודות שיש לנו תחושה שהם אכן עושים משהו.
עכשיו, כשהסתיימו הסגרים ומתחילות הפריחות וזרימת המים בשיא החורף, כולנו תקווה שעוד אנשים יפנו את האשפה למכולות. המכולות בכניסה לנחל מרוקנות על ידי המועצה האזורית מרום הגליל. במשך שנים היו אלו תלמידי 'שומרי הנחל', הילדים שלנו, שהיו מתריעים בעזרת מנהלת ביה"ס דניאלה חזן, בפני המועצה, על מכולות מלאות שדורשות פינוי. היום, כשהתגבשנו כקהילה מעורבת ביישוב לעניין הנחל, נוצרו קשרים הדוקים עם גורמים במועצה, והמכולות מפונות בקביעות ולפי צורך על ידי טלפון או הודעה מוקדמת מאתנו, ואנו שמחים מאוד למצוא אוזן קשבת ברשויות, למרות שתמיד יש דברים נוספים לעשות (למשל, תשתית מכולות נוספת לא תזיק). גם קק״ל שאחראים על חניון יום במעלה הנחל נרתמו למאמץ ושולחים את צוותי הניקיון שלהם לאזור החניון הגדול. אנחנו מקווים שמתנדבים נוספים ימשיכו להגיע לנחל, ייהנו מהטיול, מהתרומה למאמץ וישפיעו על עתיד הנחל שמזה שנה של עבודה קהילתית מאומצת, נותן תקווה לשינוי. משהסתיימו הסגרים והמוני מבקרים מגיעים לטייל ולבלות, נראה כאילו קפצנו לאחור מבחינת מצב הניקיון בנחל, ושוב יש להתחיל מהתחלה, במאמצים לסיורי ניקיון והסברה למטיילים להפצת המסר והבקשה לשמור עליו. אנא עזרו לנו להפיץ, לחנך ולשנות את מודעות ההמונים לסביבה של כולנו.

כתב: ירון ירקוני, תושב קיבוץ פרוד

The post קהילת נחל פרוד – קהילה לשימור appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

המושבה יבנאל שוכנת בעמק שהתברך בשפע מקורות מים. מעיינות רבים מעטרים את המדרונות וחלקם ממש סמוכים למושבה. נחל שרונה, יובל היורד מעין שרונה סמוך למושב שרונה, זורם במשך כל השנה ממש בין חצרות הבתים וחובר לנחל יבנאל, שופע המים, בין השטחים החקלאיים של המושבה. סמוך לאפיק נחל שרונה נובע מעיין תרפ"ו אשר קיבל את שמו בשל הכתובת "תרפ"ו" החקוקה בבטון המקיף את נקבת המעיין הקצרה, רמז לזמנים בהם שימשו מי המעיין את תושבי המושבה בית גן – היום שכונה של יבנאל. המעיין משמש היום רבים מתושבי המושבה לטבילה, ועבר, יחד עם אפיק הנחל סמוך למושבה, שיקום והסדרת שבילים כמה פעמים בשנים האחרונות, ביוזמת המועצה המקומית יבנאל, רשות ניקוז ונחלים כינרת והקרן לשטחים פתוחים.
רשות ניקוז כינרת רואה חשיבות גדולה לקירוב תושבי המושבה לאוצרות הטבע ושפע המים סביבם, יצירת מערך פעילות ועידוד יוזמות קהילתיות במטרה להעלות מודעות לשמירה על בתי הגידול הייחודים שיבנאל התברכה בהם. הפעילות כוללת תוכניות חינוכיות בבתי הספר במסגרת "שומרי הנחל" בשותפות המשרד להגנת הסביבה, אך גם פעילות בקהילה, עם נוער ועם צעירים.
בשנה האחרונה התגבשה פעילות ייחודית שנרקמה באופן הכי טבעי וזורם, תרתי משמע, מתוך הקהילה. קבוצת נשים שנפגשת באופן קבוע בנחל לכמה שעות של שהייה בטבע, חיבור לנחל דרך עשייה והתנסות במלאכות קדומות מגוונות אשר נסמכו באופן מסורתי על חומרי הגלם המצויים בשפע בנחל – אדמה, קנים, עשבי בר למאכל וכדומה.

את הפעילות יזמה תושבת יבנאל, מומחית למלאכות קדומות ומנחת קבוצות, שמובילה את פעילות שומרי הנחל במושבה מזה כמה שנים יחד עם רשות ניקוז כינרת. הפנייה אל הנשים, נראתה מתבקשת, דרך החיבור הבלתי אמצעי של הנשיות עצמה, הקרבה, החום ההדדי והפתיחות המאפיינת מפגשי נשים, למען יצירת קבוצה מחוברת ומזוהה עם ערכי שמירה על הסביבה והטבע, מכיוונים וגישות מגוונות. הנשים, ברובן אימהות, הן גם המחנכות והמשפיעות על מעגלי הקהילה שלהן, כל אחת בביתה ובקהילתה.
ביקשנו ממאיה שרגא איילי, לספר על המפגשים, על החוויה, התגובות של הנשים והאדוות שהמפגשים מייצרים.
נשים ממגוון גילאים, מגזרים ועיסוקים נפגשות לבוקר של מלאכה בנחל ביבנאל (יובל נחל שרונה). כל מפגש מוקדש לחומר טבעי אחר המצוי באזורנו, ואיתו אנו לומדות ליצור: קליעה, שזירה, הכנת כלים מאדמה, אריגה ועוד. דרך המלאכות אנו מכירות צמחים בנחל ובסביבה הקרובה, לומדות על מגוון החומרים מהם ניתן ליצור, לומדות מתי ללקט ומה הדרך הנכונה לעשות זאת על מנת לשמור על הצמח, ומתחברות לשפע המצוי והזמין, לנחל ולסביבה.
מעגל הנשים המגיעות למפגשים בנחל, מגוון. חלקן חדשות במושבה, חלקן ותיקות. דתיות, חילוניות, עצמאיות. אימהות צעירות לצד פנסיונריות. הנחל הוא של כולן. הנשים יוצרות יחד ומוצאות זמן לדבר ולשתף. יחד מתקרבות לנחל ולטבע ולומדות מלאכות.
בשנים האחרונות, אנו רואים כי יותר ויותר אנשים מגלים כמה מספק ללמוד מלאכה. בני האדם לאורך כל תקופות ההיסטוריה ייצרו לעצמם את הכלים, קלעו את הסלים, הכינו אריגים לבגדים. הייצור היה עצמאי ומהחומרים שמעניק הטבע. התרבות המערבית והקידמה התרחקו מהידע הזה – התרגלנו לקנות כמעט הכול מהמפעל.
אבל הידע של הכנת הדברים קיים בקרבנו. יש עדיין סביבנו אנשים ותיקים בעלי ידע רב במגוון מלאכות. כשניתנת לנו ההזדמנות לעצור לרגע, לגעת בחומר וללמוד מלאכה, אנחנו נזכרים, אולי דרך ידע קדום הטמון בתוכנו, כמה זה יכול להיות מספק לייצר לבד, להכין סל, קערה, לקלוע, לשזור. להסתכל על הדברים בעין אחרת. אני הכנתי, את זה לא קניתי.
וכשזה קורה בתוך הנחל, כשמלקטים את החומרים שסביבנו ומהם מכינים את התוצרים, חוויית החיבור לתוצר, לחומר ולסביבה מועצמת. המפגש האנושי, גם הוא דבר שאנחנו מעריכים ומעריכות יותר אחרי תקופות הסגר והבידוד שעברנו.
במפגשי המלאכות בנחל, אנו נפגשות בעץ "שלנו", עץ השיזף ששרד את השריפות וראה כל כך הרבה זרימות ואנשים בדרך אל המעיין. יושבות על מחצלת, שותות תה ריחני, נושמות. מקשיבות לשקט שבנחל, לשקט שבתוכנו. מתבוננות ביופי שסביבנו, תכלת שמיים וכלנית אדומה, והנה עדר כבשים בא ללחך סביבנו. והתינוקות גם כאן, מוצאים את מקומם בנחת על המחצלת, כי זה כל כך טבעי להיפגש יחד, נשים בטבע. בנחל.

"אני גרה ליד נחל, יש לי מעיין ליד הבית. זה לא מובן מאליו", אומרת אחת המשתתפות.
משתתפת אחרת לא מבינה איך לא הגיעה לנחל מעולם לפני כן… "נולדתי כאן, ואני לא מכירה את המקום הזה…"
חברה אחרת מספרת כמה היא מחוברת למקום הזה ואיך היא אוהבת לבוא לכאן עם התלמידות שלה. הנשים אומרות שצריך להכיר גם לילדים שלהן את הנחל. הן מחליטות לארגן טיול משפחות קהילתי.
מים – מקור חיים. במושבה יבנאל שפע מעיינות שופעים וטבע פראי, ליד הבית. כל כך לא מובן מאליו לגור ביישוב בו יש כמה נחלים וכמה מעיינות, ושהטבע הוא כל כך נגיש. ועדיין לא תמיד זה קל לצאת החוצה, וזמן רב יכול לעבור בלי "שהיית בנחל", בלי שעצרת לרגע לנשום אוויר, לשמוע את זרם המים, להקשיב לציפור ולהסתכל על השמיים. ממש ליד הבית.
לפעמים הנחל הוא כל כך קרוב וכל כך רחוק.
פרויקט מלאכות נשים בנחל מנגיש את הנחל למגוון נשים. ממפגש למפגש הנחל הופך לביתי יותר ומוכר, העונות מתחלפות ואיתן צבעי ההר, ועוד נשים מצטרפות למעגל שנוצר, מכירות שכנות, רוקמות חזונות משותפים, עובדות עם הידיים ורוקמות שותפויות של לב ושל מעשה, שוזרות חיבורים.
מתוך מגוון הקהילות ביבנאל נוצרת אפשרות לבנות קהילה של כלל הקהילות, קהילת נשים שרוצה בטוב ועושה טוב. נבנות שותפויות ויוזמות לשמירה על הנחל, להעלאת המודעות לשמירה על הסביבה ועל ערכי הטבע. יבנאל חוגגת השנה 120 שנים של חלוציות, חקלאות ובנייה, ושל מגוון קהילתי רחב מכל הצבעים והסוגים. זמן לחיבורים.
הסביבה והנחל מחברים את כולנו. אנו מבינים יותר ויותר עד כמה חשוב להתאגד על מנת לשמור ולהיטיב עם הסביבה והטבע, עד כמה חשוב לשמור ולחנך יחד את כל המגזרים להגנה על הטבע, לשמירה על הניקיון, להעלאת המודעות לשמירה על איכות הסביבה ולצמצום נזקי האדם.
במפגשי הנשים נזרעים זרעים, שבתקווה, ינבטו וישגשגו ויגיעו למעגלים השונים של חברות הקבוצה וירבו את הטוב עבור הנחל, המושבה, הסביבה והחברה.
אחת המשתתפות כתבה במכתבה לרשות ניקוז כינרת: "רציתי להודות לכם על העשייה המבורכת ועל שאתם מאפשרים את מפגשי המלאכות בנחל. על ארבע וחצי שעות בילוי אסקפיסטי יוצא דופן ומעצים, של יצירה מופלאה וחיבור חברתי משמח נפש. שמחת החיים ואהבת הטבע והנחל מדבקים. יצאתי מהמפגש עם סלסלה מקסימה, שתהווה עבורי תזכורת משמחת לזמן רב. יישר כוח ותודה".
כן ירבו הפעולות המחברות ושנזכה להשפיע טוב על סביבתנו.

כתבו: מאיה שרגא איילי, נטלי זאבי

The post מלאכות נשים בנחל – יצירה קהילתית ביבנא appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

העבודה מול קהילות שונה בתכלית מעבודה סדורה מול בתי ספר, בה קיימת מערכת שעות קבועה וצוות מוביל של אנשי חינוך. בקהילות, כל קבוצה היא סיפור בפני עצמו ולכל סיפור ייחודיות משלו. קבוצות קהילה יכולות להתגבש סביב צרכים שונים, מוקדי עניין שונים, גילאים שונים, הרכבים שונים וכמובן לתוך זה נכנסים עניינים תרבותיים, סוציו-אקונומיים, תפיסות סביבתיות מגוונות ורקע מגוון של אנשים שמגיעים להיות פעילים.
ברשות הכינרת אנו מגלים עניין ומעודדים קהילות לקחת אחריות על סביבתם הטבעית ובעיקר על בתי גידול רגישים שהולכים ונעלמים, במעיינות ובנחלים. במקומות מסוימים, בהם זיהינו צורך דחוף במעורבות קהילתית יזמנו וגיבשנו קבוצות פעילים בהתנדבות. אך במקומות רבים היו אלה פעילים מהקהילה שיזמו, גייסו והובילו את הפעילות, תוך ליווי והדרכה, תמיכה והנחייה של רשות הכינרת.
הפעילות המבורכת של קהילות מתנדבים ופעילים נושאת תוצאות מרשימות והישגים מהירים על פי רוב, ומקנה סיפוק רב לקהילה, גאוות יחידה וכמובן – רווח נקי לסביבתם ולאיכות החיים של כולנו. ההישגים ממש מעוררי השראה ואנו רוצים להראות כאן קולאג' קטן של תמונות מהפעילות הקהילתית שמתקיימת היום באגן הכינרת.
נתחיל עם מורד הירדן – אזור הירדנית עד סכר אלומות, המלא מי כינרת כל השנה, מזמין טיילים ונופשים רבים מכל הארץ. גדות הנחל ומי הנחל סובלים מערמות בלתי נתפסות של אשפה, רעש ורמיסה של הגדות. קבוצה של תושבים פעילים חברתית וסביבתית מקיבוצי עמק הירדן הובילו שינוי מהותי בטיפול בנקודה זו. התושבים התאגדו בצוותי מתנדבים אשר עושים סיורים בכל עונת השיא, מפסח עד סוכות, בין הנופשים, מחלקים שקיות ומבקשים בחיוך ובאדיבות לשמור על סביבתם נקיה ולפנות את האשפה למכולות. מדי פעם הם מארגנים מבצעי ניקיון קהילתיים ואירועים להעלאת המודעות בקרב הקהילה. במקביל הם משמשים עיניים בשטח ומתריעים לרשות המקומית כשצריך לרוקן מכולה, לשלוח צוותי ניקיון, לפנות גזעי עצים מהמים וכדומה. אף בנוגע למטרד הרעש נעשה טיפול ברמת החקיקה במועצה ואכיפה, כאשר הקהילה מעורבת, פוקחת עיניים ואוזניים ומערבת את המשטרה כאשר צריך. הקבוצה, אשר מרוכזת על ידי רכז פעיל סביבתי מהקהילה בתמיכת רשות הכינרת, פעילה כבר שלוש שנים, כשבמהלכן ניתן לראות שינוי מהותי במתרחש על גדות הירדן בין סכר דגניה לאלומות.
בקרית שמונה, הוקמה לפני מספר שנים עמותה לשימור הטבע העירוני הייחודי של העיר הצפונית, המשופעת מים ונוף. עמותת 'קסמי טבע ונוף', אשר מובלת בהתנדבות על ידי אנשים אכפתיים ויזמיים מהשורה הראשונה, עשתה רבות לאורך השנים. במהלך שלוש השנים האחרונות מתרחבת פעילותם, בשותפות עם המכללה האקדמית תל חי, 'שומרי הנחל', והיחידה הסביבתית בעירייה – המקיפה פעילות שכבות וקבוצות שונות בקהילה – מבעלי מוגבלויות ועד אקדמאים ומומחים, נוער וותיקים. במהלך שלוש השנים האחרונות תשומת הלב שמקבל נחל הזהב שחוצה את העיר לאורכה, עולה וגוברת, והשפעת הפעילים והמתנדבים על טיפוחו ושמירתו ניכרת. כיום פועלת באופן קבוע קבוצה מסורה של פעילים למען שמירה על הנחל, שהתגבשו מתוך קורס של 'אקדמיה בכיכר' ומובילים פעילות קהילתית בתחומים וברבדים שונים. כל זאת בנוסף לתוכניות החינוכיות של 'שומרי הנחל' המתקיימות בבתי הספר.
ביישובים שרונה ויבנאל שבגליל התחתון, אמנם לא התגבשה קבוצת פעילים קבועה, אך יוזמות של תושבים, אכפתיות ומודעות לשמירה על המעיינות הקרובים ליישובים אלו לאורך נחל שרונה, הניעו תהליך ברשויות שהוביל לגיוס כספים מכובד, שמושקע היום בפיתוח והנגשה של מעין תרפ"ו הסמוך ליבנאל, ולהמשך גיוס כספים, במטרה לשקם גם את עין שרונה וליצר שביל הליכה יפהפה בין המעיינות, שעתיד להיות מוקד טיילות מוביל בגליל התחתון. כאן אנו רואים דוגמה לקהילה שאמנם לא התגבשה כקבוצה סדורה של פעילים, אך בעקבות יוזמות עצמאיות של טיפוח המעיינות ופניה לרשויות, הניעה תהליך רחב וארוך טווח להסדרה של המעיינות הקרובים ליישובם.
במושבה מגדל, הושקעו לאחרונה כספים רבים בפיתוח והסדרה של אחד המעיינות הפופולריים באזור. חלק מהתושבים, אסירי תודה ונחושים לשמור על הפנינה החדשה שקיבלה המושבה, התגבשו לקבוצת פעילים מסורה ביותר ומעוררת השראה, אשר מלבד פעילות הסברה ושמירה על ניקיון האתר, החליטו אף לנהל אותו, מכיוון שלמועצה המקומית אין כיום תקציב ויכולת לטפל בו. התושבים קיבלו מפתח לאתר המגודר, ובתורנות הם פותחים את האתר וסוגרים אותו יום יום. כל בוקר מתנדב מהקהילה פותח את השער ועושה סיבוב ניקיון (לצערנו עדיין יש מי שבוחר לטפס על הגדר ולהשאיר אשפה במהלך הלילה). אחר הצהריים מגיע מתנדב נוסף, עושה סיבוב ניקיון, מדווח לחברה על המצב, וסוגר. הקבוצה נפגשת לערבי קהילה של קפה במעיין ושומרת עליו מכל משמר. זו דוגמה שמראה לנו כיצד קהילה יכולה לא רק לשמור ולטפח מעיין, אלא ממש לקחת עליו אחריות מלאה ולנהל אותו, והכל בהתנדבות!
ליד נחל קורן שבסמוך לקיבוץ הגושרים, הקימה 'עמותת יערות מאכל בגליל' יער מאכל. העמותה, המורכבת ממתנדבים ומפעילה קהילה רחבה מיישובי הגליל העליון, מכינות וקבוצות אורחות, בטיפוח היער, החליטה לאמץ את הנחל הזורם בסמוך. בנחל היה שביל הליכה סבוך שנפרץ על ידי אורי דיימנד מקיבוץ הגושרים, לפני שנים רבות. השביל הלך ונסגר בצמחיה וגשריו נהרסו. קהילת יער המאכל החלה השנה לפרוץ מחדש את השביל ולהתקין גשרים חדשים. ללא ספק, שביל זה מוסיף עוד מסלול מים קצר ומפתיע בארץ פלגי מים, והקשר המתבקש בין הקהילה לנחל קורן ילך ויתחזק סביב העשייה ביער המאכל הסמוך.
ישנן עוד קבוצות ויוזמות מרתקות ברחבי האגן, אך נסיים עם דוגמה נוספת, מעוררת התפעלות ותקווה, בקהילת פרוד. נחל פרוד, אשר זורם לרוב בחורף וידוע בשל מפליו המרשימים, הבוסתנים והחורש שלאורכו, הוא מוקד משיכה למטיילים רבים לצד נופשים שבאים לפיקניק. בסמוך אליו ישנם חניוני ענק שמשמשים את המבקרים בהילולת הרשב"י בל"ג בעומר. בביה"ס 'נופי גליל' בפרוד, מאמצים תלמידים את הנחל מזה כמה שנים ויחד עם מנהלת ביה"ס הצליחו להוביל מספר מהלכים חשובים לשמירה עליו, כגון שילוט ופינוי מכולת האשפה. בקיץ האחרון, מספר הורים ששמעו על היוזמה, החלו להביע רצון לתרום בעצמם והצטרפו לפעילות הילדים בנחל. ברשות ניקוז כינרת ביקשו מאיתנו להגיע להרצאה ומשם נוצרה מהר מאוד קבוצה מרשימה של אנשים אכפתיים שקמו ועשו: הסברה למבקרים בנחל במשך חג הסוכות, מבצעי ניקיון מרשימים ביותר עם המשפחות (תוך הפגנת יצירתיות מדהימה במאמץ לפנות ערמות אשפה אדירות מתוך הנחל) ועוד היד נטויה בחשיבה כיצד לפעול לאורך השנה בעידוד השמירה על ניקיון הנחל, פנייה וגיוס הרשויות למעורבות גבוהה יותר בנחל ועוד. קהילת פרוד היא דוגמה לקהילה שצמחה מתוך יוזמה של מספר תושבים בודדים, והתקדמה תוך חודשיים לקבוצה בעלת הישגים מרשימים והמון מרץ להמשך!
כפי שנכתב בתחילה, קהילות הן סיפור ייחודי. כל קהילה היא שונה, התגבשה באופן שונה ובוחרת באופי שונה של עשייה למען הסביבה. אך עצם המגמה להתגבש כקהילת פעילים סביב נחלים ומעיינות סמוכים ליישוב, היא מרשימה, מעוררת תקווה, וללא ספק הדבר הנכון לעשות כדי להוביל לשינוי חשוב ומהותי בשמירה על הטבע הסובב אותנו. קהילות מקומיות הם הלב הפועם של האזור, הן ההבטחה לעתיד, הן הבסיס לשמירה על הסביבה הקרובה.
בהזדמנות זו אנו מזמינים כל אדם או קבוצת אנשים שמעוניינים ליצר פעילות קהילתית לשמירה על נחל או מעיין קרובים ליישובם, לפנות לרשות הניקוז הפועלת באזורכם. אנו רואים בכל אדם חלק מהשמירה על בתי הגידול הלחים והחשובים שלנו, והכח שלכם הוא חשוב ומשמעותי!

The post קולאג' קהילתי appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

שיתוף ציבור
הצעד הראשון לשיתוף הציבור ולהעלאת המודעות לחשיבות השמירה על נחל סעאר היה פסטיבל מקומי, שאורגן על ידי בית הספר התיכון שביישוב, בהנהלת גב' נג'אח איברהים, ורכז הפרויקט סעיד ספדי. הפסטיבל היה חלק מתוכנית לימודים מתמשכת לשמירת טבע בכלל ועל נחל סער בפרט. הפסטיבל ארך יומיים, בהם הגיעו תושבי הכפר ותלמידים מכל האזור ללמוד על הנחל ולסייר בו, תוך שימת דגש על חשיבותו ועל ערכי הטבע המיוחדים שבו.
הצעד השני היה לזהות ולהבין את הרגישות העלולה להיווצר בתחילת הפרויקט, אם לא ינקטו צעדים בוני אמון עם האוכלוסייה המקומית מראש. היה חשש מהתנגדויות בכמה רמות: ברמה הפרטית (תושבים שחוששים שבשטחם הפרטי פוגעים), ברמת הכפר והן ברמה המדינית, וזאת לנוכח מעמד הכפר הדרוזי מסעדה ותושביו בארץ. היה חשש מהתנגדות פעילה והיו אף אינדיקציות שהצביעו על התנגדויות פוטנציאליות. לצורך התמודדות עם הנושאים הרגישים הוחלט לערוך תהליך של שיתוף ציבור ולעבוד עם הקהילה המקומית בתהליך מקצועי ומובנה ובעזרת אשת מקצוע שגויסה למטרה זו. מטרות התהליך השיתופי היו:
1. יצירת שותפויות והסכמות של בעלי העניין לגבי התכנון ומניעת התנגדויות בתהליך התכנון והביצוע.
2. גיוס בעלי העניין לטפח ולשמור על האתר בעתיד.

בשלב זה הוחלט על השהייה זמנית של התכנון ובחינתו מחדש, לאור תוצאות התהליך השיתופי.
לאחר מכן אותרו בעלי העניין, שעשויים להיות מושפעים מהפרויקט. האיתור והמיפוי נעשה גם בעזרת לילא איברהים, תושבת מג'דל שמס שעובדת שנים רבות בכפר מסעדה ומעורה בחיי הקהילה. האיתור הביא לזיהוי של שלושה מעגלים של בעלי עניין, שלכל אחד מהם תוכננה (בהמשך) פעילות מותאמת:
מנהיגות מקומית – במסעדה יש שני סוגי מנהיגות: מסורתית ומנהיגות פורמאלית:
המנהיגות המסורתית – כוללת את זקני היישוב "הוואקף", כשבעה נציגים מהיישוב. הם אלה שמנהיגים בפועל והם אף קבעו וחילקו את הקרקעות לבנייה, לבני הכפר, על שפת נחל סער.
מנהיגות פורמאלית – ליישוב יש ראש מועצה מקומית ממונה (שכן התושבים בחרו שלא להשתתף במערכת הבחירות הישראלית), מהנדס מועצה וועדה מקומית לתכנון ובנייה.
תושבים הגרים על שפת האפיק (קו ראשון) – סה"כ כ־30 יח"ד שבנויות משני צידי הנחל, בבתים פרטיים, חלקן על גבי תשתית ערימות הפסולת. לטענתם, שטחם הפרטי מגיע עד קו המים, באישור הוואקף.
כל תושבי הכפר מסעדה – שהנחל מהווה בעבורם מקום לפנאי, נופש ושמירת מורשת.

הצעד הבא כלל עבודה אינטנסיבית עם בעלי העניין המשמעותיים ביותר שהם חברי הוואקף. הנחת העבודה הייתה, שאם הם ישוכנעו בחשיבות הפרויקט ויראו בו משמעות, הרי ששאר בעלי העניין ילכו בעקבותיהם.
כבר בסבב ההיכרות הראשון עם חברי הוואקף, שנערך במשרדם בכפר, נערכה שיחה ברוח נוסטלגית, בה סיפרו על ילדותם בנחל, על "בריכת השחייה" בה למדו כולם לשחות, על טחנת הקמח ובעיקר התגעגעו למקום הנקי, עם המים הזורמים והשקט. מיד לאחר מכן הביעו כל חברי הוואקף תמיכה בפרויקט ואמרו שיסייעו ככל יכולתם. מבחינת הצוות זו הייתה פריצת דרך מפתיעה ומעודדת.
בפגישות הבאות, הצוות המקצועי ערך סיורים עם חברי הוואקף והחל לגבש מחדש את תוואי השביל. עיקר תשומת הלב הופנתה לשמירה על פרטיות התושבים וצמצום הפגיעה בשטחם הפרטי, וכן חיפוש אחרי מנופים לשיתופי פעולה עם התושבים.
יש לציין, שעצם קיום סיורים משותפים של הצוות ושל אנשי הוואקף היווה מסר בפני עצמו. כל הגרים על גדות הנחל צפו וראו את הסיורים, חלקם אף יצאו והשתתפו בסיור, וכך המסר החל לחלחל לתושבים, כשהמנהיגות המקומית מגבה אותו בנוכחותה והשתתפותה.
חברי הוואקף לקחו על עצמם לשוחח עם תושבי ה"קו הראשון" ולשכנע אותם בחשיבות הפרויקט, מה שהוכח כהצלחה בתהליך הביצוע.
בנוסף, חברי הוואקף ביקשו מהצוות לשלב בשיקום הנחל גם את הגשר (האירי) לכלים חקלאיים, שנמצא בקצה המערבי של הפרויקט. גשר זה חשוב מאוד לתושבים לצורך מעבר לחלקות שנמצאות על המורדות הצפוניים של הנחל והבטחת שיקומו יכולה לעזור לתושבים להסכים לפרויקט. הצוות הסכים וכלל את שיקום הגשר בפרויקט וכן נענה לבקשת המנהיגות להיעזר בקבלן מקומי לביצוע העבודות ובכך לתרום לכלכלת המקום. הקבלן שנבחר, סאלח זהוה, הינו תושב הכפר הסמוך בוקעתא, שמכיר ומוכר גם במסעדה והוא תרם רבות לביצוע העבודה ולקשר הטוב עם שכני הנחל.

תוואי שביל מותאם
העבודה עם הוואקף הניבה תובנות חדשות ובהם ההבנה שכל התושבים ישמחו אם ינקו "להם" את הנחל, אך לגבי השביל יש לנקוט במשנה זהירות ולהתוות לו תוואי אחר עפ"י מה שנקבע בשיתוף חברי הוואקף.
התוואי החדש שתוכנן עקב בצד אגודל עם התושבים, כולל רק שביל להולכי רגל (ולא לרכב כפי שהיה בתחילה), שרובו עובר על הגדה הדרומית של הנחל, בחלק התחתון של האפיק ולא בגובה הבתים, כל זאת כדי למנוע הפרעה לתושבים ולפרטיותם. רק בחלק המזרחי, בסמוך לגשר נבי איליא השביל עובר בצד הצפוני. גשר אבן קשתי להולכי רגל יחבר בין שני החלקים של השביל.
בנוסף, הוסכם לנסות לשקם את הבריכה המיתולוגית שליד טחנת הקמח (שמכוסה עפר). לאורך השביל מתוכננים להישתל עצים ושיחים שאמורים להוות חוצץ ולאפשר פרטיות לתושבים וכן להחזיר חלק מהצמחייה הטבעית לנחל.

הביצוע
עבודות השיקום החלו בפברואר 2020 ואמורות להסתיים עד סוף שנת 2020. לפני כניסת הכלים לעבודה הוכנו שלטים מאירי עיניים בערבית ועברית, שמודיעים על תחילת העבודה .הקבלן המקומי החל לפנות את הפסולת ולהרחיב את ערוץ הנחל. העבודה לוותה בשיחות ותיאומים שלו עם כל משפחה ומשפחה שגרה על הגדות. עצם היותו בן המקום, עזר לו לקדם את הפרויקט ותרומתו לביצוע ולהסכמות הינה גדולה מאוד.
סה"כ הוצאו מהאתר יותר מ־100 משאיות של פסולת במשקל של כ־1500 טונות. נסלל שביל באורך 500 מטרים כולל גשר והוכשר גשר למעבר טרקטורים.

סיכום שהוא רק התחלה
ליווי השיקום על ידי בעלי העניין ביישוב היווה את המטרה הראשונה בתהליך שיתוף הציבור. מטרה זו הושגה במלואה בעבודה מדויקת שזיהתה את בעלי העניין המרכזיים והפעילה אותם לטובת הפרויקט, משלב התכנון ועד הביצוע. המטרה השנייה הינה יצירת מחויבות של בעלי העניין לקחת אחריות ולשמור על הנחל לאורך זמן.
כדי להשיג מטרה זו, מקודם בימים אלה צוות יישובי לשמירה על ערכי הטבע שנמצאים סביב כפר מסעדה בכלל ועל נחל סער המשוקם בפרט. להובלת הצוות נבחר מנהל מח' החינוך ביישוב, מר עסאם ספאדי. בצוות משתתפים בני נוער, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, תושבים הגרים ליד הנחל וכאלה שרחוקים ממנו. הצוות בחר להעלות את המודעות לחשיבות הנחל ושמירה עליו בכלים שונים, כמו כן שם לו כמטרה להביא את הקהילה לחנוכת השביל, לנטיעת עצים ויצירת תחושת שייכות מחודשת לנחל. אחת המשתתפות סיכמה את תחושותיה וכוונותיה לגבי המשך הפעילות בנחל. היא מסכמת בצורה מיטבית את רוח הקבוצה ואולי היא הסנונית שמעידה על המשך הפעילות: "זכרונות מהילדות שצפו ונתנו תחושת מוטיבציה לשמור ולנצל האזור לעתיד טוב יותר ויפה".
נחל סער יחזור להיות בקרוב פנינת טבע ייחודית, שזכתה לשיקום ושדרוג, תודות לשיתוף אמיתי של התושבים המקומיים בתהליך התכנון ובביצוע הפרויקט.

The post נחל סעאר – תושבי מסעדה יוצרים מציאות חדשה appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.