הפרויקט להקמת סכר חדש הכרחי עקב מגבלות הסכר הנוכחי, העשוי בולדרים ובטון ואינו מתאים להתמודדות עם תרחיש של פתיחת סכר דגניה, במידת הצורך, והרחבת כושר ההולכה של הזרימה. הסכר בתכנונו החדש יאפשר, בשילוב עם סכר דגניה, שליטה מיטבית ומהירה במפלס הכינרת, במידה שיעלה הצורך בשחרור מים אל מורד הירדן, וכן מזעור נזקי השיטפונות במרחב, במקרה של פתיחת סכר דגניה.

סכר אלומות הוקם בשנות ה- 40 של המאה הקודמת, כמה שנים לאחר הקמת סכר דגניה (שנבנה בתחילת שנות ה-30 ע"י מייסד חברת החשמל פנחס רוטנברג) על ידי המפעלים החקלאיים של יישובי עמק הירדן וממוקם כ- 2 ק"מ בהמשך לסכר דגניה, במורד הירדן הדרומי, סמוך לקיבוץ אלומות (לכן שמו), וסמוך לתחנת השאיבה של אגודת המים עמק הירדן ומט"ש ביתניה. הסכר הוקם במטרה לווסת ולהפריד את המים באיכות הגבוהה, מצפון לסכר (מי כנרת בלבד) מהמים באיכות הנמוכה יותר, מדרום לסכר, אל מורד הירדן ובהמשך לים המלח, וכן מאפשר שאיבת מים לחקלאות ממי הנחל, ומבטיח מפלס מים גבוה באתר הירדנית ובאתר השייט הרוב רוי.

יחזקאל ליפשיץ מנהל רשות המים: "הקמת סכר אלומות החדש היא צעד משמעותי בהשבת נהר הירדן לטבע ולציבור תוך שמירה על זרימה אקולוגית בנחל ושיקום המערכת האקולוגית הייחודית לאורך מורד הירדן. הפרויקט הוא צעד ראשון בשיקום הירדן הדרומי, שיקום גדות הנהר ויצירת שטחים ירוקים, ויאפשר גישה נוחה יותר לציבור ליהנות מנופי הירדן. זוהי בשורה משמחת הן לחובבי הטבע והן לתושבי האזור".

דני סופר המשנה למנכ"ל, וסמנכ"ל התפעול והאחזקה בחברת מקורות: ״בניית סכר קבע, תיתן אפשרות נוחה ופשוטה לווסת את ספיקת המים למורד הירדן בשגרה, וכן לשמר את הכנרת-המאגר הלאומי של מדינת ישראל במוכנות גבוהה לכל אירועי הקיצון״

עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן: "פרויקט הקמת סכר אלומות החדש הוא צעד נוסף בשורה ארוכה של פעולות שאנחנו מבצעים לשיקום מורד הירדן הדרומי. הסכר החדש יאפשר שליטה מיטבית במפלסי הכינרת וישדרג את חוויית המטיילים במקום. נמשיך לפעול למען הטבע בעמק הירדן ולמען שיקום מורד הירדן".

צביקה סלוצקי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת: "רשות הכינרת שמה את שיקום מורד הירדן לפרויקט הדגל שלה בעשור האחרון, והובילה עד כה ביצוע עבודות פיתוח בגובה קרוב ל-40 מיליון שקלים בהשקעה של רשות המים באמצעות חברת מקורות, שכללו בין השאר, הוצאת בוצה מזהמת מתחתית הנחל, הסדרת הנחל, וכן פעלה לקידום הליכים סטטוטוריים להקמת גן לאומי" אומר סלוצקי ומוסיף "שם הפרויקט מהווה אף הוא סגירת מעגל מרגשת, כאשר הוא נקרא על שם זהר בכר ז"ל, בעלה של דנה בכר מנהלת אגף מנהלת הכנרת, כאשר הפרויקט מוקם סמוך לדגניה המקום בו נולדה".

אושרי ילוז, מהנדס רשות ניקוז ונחלים כינרת: "סכר אלומות נועד בין היתר, להקל על תהליך הפתיחה של סכר דגניה היות ולאחר ההקמה של סכר אלומות החדש הוא יהיה מסוגל להעביר את הספיקה המקסימלית של פתיחה מלאה מסכר דגניה ובכך שאם וכאשר נגיע למצב בו שברשות המים יחליטו לפתוח את סכר דגניה, סכר אלומות יעמוד לו כעזר ולא כמכשול"

בין העבודות הצפויות בשטח להקמת הסכר החדש: עבודות עפר וביסוס מבנה הסכר, עבודות תשתית ובטון להקמת המבנה (גשר תפעולי לחציה של הירדן, מגלש הסכר ומבנה סולם הדגים לחיבור הידרו-ביולוגי של הנחל).

לאחר פירוק סכר אלומות הקיים והקמתו מחדש- תסלל דרך תפעולית לאורך 40 מ' ומעברי מים תחתיו, יורחב אפיק הנחל להגדלת כושר ההולכה של הזרימה במקטע, יעוצבו גדות הנהר, יבנה "סולם דגים" לקישוריות הידרו-ביולוגית ויתבצע שיקום צמחיה מקיף.

בקטע מורד הירדן שבין סכר אלומות דרומה ועד למפגש עם נהר הירמוך כ-8 ק"מ דרומה, מוזרמים לערוץ הנהר כ-14 מיליון מ"ק של מים מליחים, שמקורם בשני מעיינות מליחים מצפון לכינרת – מעיין טבחה המזרים בין 12–14 מיליון מ"ק בשנה וריכוז הכלוריד במים מגיע ל-2,000 מ"ג לליטר והמעיינות של חמי טבריה המזרימים כ-1–2 מיליון מ"ק מים לשנה, עם ריכוז כלוריד של 18,000-15,000 מ"ג לליטר. בנוסף למי המעיינות מוזרמים מי הקולחים ממט"ש "ביתניה" גם כן אל הנחל.

סכר אלומות החדש יקרא ע"ש זהר בכר ז"ל, בכיר במקורות ותושב עמק הירדן שנפטר ממחלה קשה.

בצילום (מימין):אושרי ילוז, מהנדס רשות ניקוז ונחלים כינרת, צביקה סלוצקי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת, רפי סיסו מנהל הפרויקט מחברת המים מקורות, יוסי מלכה, ממונה בטיחות צפון, חברת המים מקורות, מוטי דותן, יו"ר רשות ניקוז ונחלים כינרת

The post פרויקט עצום להקמת סכר אלומות החדש יוצא לדרך: בהשקעה של 11 מיליון שקלים במימון רשות המים וחברת מקורות ובביצוע רשות ניקוז ונחלים כינרת appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

כתב: דניאל וקנין, רכז שביל סובב כינרת, איגוד ערים כינרת

The post שביל סובב כינרת – מחוף דגניה לגבעת המכללה appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

The post ארץ הכינרת – גליון 42 appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

מקטע חדש ונהדר לטיולים באורך חצי ק"מ הושלם לאורך תעלת הירדן המזרחית בעמק החולה. המקטע, שגם הונגש, ממוקם מדרום לגשר החמישה ביסוד המעלה, מנקודת ההתחברות של נחל דישון במעלה תעלת הירדן המזרחית צפונה.

בפיתוח המקטע, שנעשה על ידי רשות ניקוז ונחלים כינרת, הושקעו 5 מיליון שקלים במימון המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. פיתוח המקטע הינו חלק מפרויקט ענק משולב בהשקעה של 100 מיליון שקלים, לשיקום ופיתוח 16 קילומטרים לאורכה של תעלת הירדן המזרחית, ממפגש התעלות ועד לחניון גשר להבות, ומתווסף לעבודות שיקומו של מקטע קודם, ששוקם בשנת 2022, גם הוא באורך חצי ק"מ, מגשר הפקק ועד לנקודת חיבור שפך נחל דישון, במעלה תעלת הירדן המזרחית.

במהלך השנה האחרונה נערכו במקטע מדרום לגשר החמישה, עבודות עפר מאסיביות להרחבת התעלה, יצירת פיתוליות של התעלה להפיכתה למופע זרימה של נחל טבעי ובמטרה להקטין את מהירות ועוצמת הזרימה, מיתון גדות התעלה, יצירת מרחבי דשא ירוקים ומטופחים, הסדרת דרכי גישה אל המים, שתילת צמחייה המעודדת התפתחות של מיני בעלי חיים מקומיים, טיפול במפגעי פסולת, פיתוח שבילי טיילות מונגשים למטיילים וחניות מוסדרות, וכן הקמת גדרות הפרדה על מנת להגן על החקלאות המקומית משימוש בלתי מבוקר של מבקרים.

שיקום מקטע נוסף של הפרויקט, באורך של כ-500 מטרים נוספים עד לגשר החמישה, צפוי להסתיים בסוף שנת 2024.

מטרת הפרויקט להפוך את כלל התוואי לאורך 16 ק"מ לנחל נגיש לציבור בשתי הגדות, ולהעניק מראה של נחל טבעי, תוך שמירה על ערכי הנוף, הטבע ושטחי החקלאות באזור, שאינם מוסדרים דיים ואליהם מגיעים מבקרים רבים לבילוי ושהייה ליד הנחל. כחלק מהפרויקט הוכשרו שלושה חניוני מטיילים חדשים לאורך נהר הירדן.

הפרויקט בהובלת רשות ניקוז ונחלים כינרת ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשיתוף מועצה אזורית הגליל העליון, קרן קיימת לישראל, רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), הקרן לשטחים פתוחים, מנהלת הנחלים, החמ"ת (חברה ממשלתית לתיירות) והמושבה יסוד המעלה.

החזון: הקמת פארק טבע ענק בעמק החולה
מבחינה ניהולית, יאומץ מודל חופי הכינרת השקטים, של איגוד ערים כינרת, יאושרו חוקי עזר וכללים התנהגותיים בתחומי החניה, איסור שימוש בחד"פ, פעילות בשעות מסוימות, איסור הפעלה של מוזיקה, הדלקת אש וכדומה – על מנת לשמור על האזור לשנים הבאות וליצור חוויה טובה למבקרים בנחל.

החזון העתידי לאזור הוא הקמת פארק טבע ענק בעמק החולה, לאורך רצועת נחל של 24 קילומטרים, שתהיה מונגשת לציבור לצד קישוריות לאתרי טבע נוספים, כמו אגמון החולה ושמורת החולה, עין תינה ועוד. החזון יתממש באופן הדרגתי מהדרום לצפון, תוך שיקום אקולוגי ונופי לאורך כל התעלה, והקמת שביל טיילות להולכי רגל וכן לרוכבי אופניים.

"נחלי מקורות הירדן הצפוניים מהווים מוקד תיירות מרכזי עבור שפע מבקרים הפוקדים אותם, אך ההתערבות האנושית עלולה לפגוע במרחב הנחל", אומר אושרי ילוז, מהנדס רשות ניקוז ונחלים כינרת. "הפרויקט הינו חלק מהמאמצים שמובילם, כלל הגופים באזור, על מנת לשמור על המרחב הייחודי של תעלת הירדן המזרחית, תוך שיפור הפוטנציאל התיירותי במקום. אנו פועלים להנגשת השטח למבקרים הרבים, ובו זמנית מוודאים שהשטח והנחל נשמרים במיטבם, הן בהיבטים הניקוזיים, והן בהיבטים האקולוגיים".

The post חצי ק"מ של שביל עם כניסה למים: נפתח המקטע החדש של הירדן appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

"לפי תורת המוהר"ש, החיבור לטבע והערכת הבריאה הם ערכים חשובים", מסבירה מנהלת ביה"ס הגב' רויטל גרמה. "כשהצטרפנו לתוכנית 'שומרי הנחל' לפני כשלוש שנים, זו הייתה הזדמנות מצוינת ללמד את הבנות על כך במעשה".

בשנים האחרונות טיפחו התלמידות את הנחל והקימו בו פינות ישיבה ופעילות לימודית בחיק הטבע. השנה, בעקבות תהליך שיקום ופיתוח של הנחל על ידי רשות ניקוז כינרת והמועצה המקומית, השתלבו הבנות בתהליך שיקום הנחל אשר מתאפשר בעזרת קרן שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל. התלמידות, אשר היו שותפות מתחילת התהליך בחלימה, יוזמה ואפילו תכנון פיתוח הנחל – השביל לאורכו, פינות הישיבה וכדומה, הביעו את הצורך בהשבת הצמחייה לנחל ופיתוח נקודות צל טבעי.
"ביחד עם קק"ל שתרמה מאות שתילים מתאימים לצמחיית גדה וחורש טבעי באזורנו, ארגנו לנו הרשויות יום נטיעות מיוחד", מספרת אחת התלמידות. "הגיעו גני הילדים מהמושבה והצטרפו אלינו, וזה היה ממש כיף ללמד אותם איך לשתול ולהסביר על חשיבות הצמחים והנחלים".
"הנחל הפך לחלק בלתי נפרד מחיי הקהילה שלנו", הוסיפה הגב' גרמה. "התלמידות למדו על תרומתם של הנחלים למארג החיים, ועל חשיבות שמירת הסביבה בכלל. יש פה ערכים חשובים של התמסרות, חיבור לארץ ותרומה לקהילה".
ללא ספק, הרבי היה גאה בנערות ברסלב הצעירות האלו. אימוץ נחל חרצית והפיכתו לבית גידול ירוק ומטופח היא דוגמה יפה לחיבור הנכון לטבע וערכיו.
"ראינו בנחל חרצית פוטנציאל גדול לא רק כאתר טבע מטופח, אלא גם כמוקד פעילות לתושבים", מסביר מנכ"ל רשות ניקוז כינרת, מר צביקה סלוצקי. "זה נחל צמוד ליישוב שיכול להוות מרכיב משמעותי בנוף הציבורי ובמרקם החיים בקהילה".
יום הנטיעות דרש כמובן הכנות רבות, תיאומים ותכלול כל הגורמים המעורבים. תכלול האירוע התאפשר הודות למעורבות אגף החינוך במועצה המקומית יבנאל, אשר רואה חשיבות בחיבור כלל מערכת החינוך במועצה לטבע הייחודי סביב המושבה.
"החיבור של הקהילה לנחל הוא מפתח להצלחתו", אמר מר ניר נועם חזיזה, מנהל אגף החינוך במועצה. "כשתושבים מעורבים בטיפוח ושמירה על אתרי הטבע שבסביבתם, זה יוצר מחויבות ארוכת שנים. בעזרת הנוער המקומי והקהילה החרדית ביבנאל, אנחנו יכולים לצפות לנחל חרצית חדש, מלא בחיים ופעילות".
תלמידות מכיתות ז'-ח' בבית הספר החרדי-ברסלבי, ארגנו וריכזו את יום הנטיעות בהנחיית מדריכת 'שומרי הנחל' מטעם רשות ניקוז ונחלים כינרת, הגברת אפרת יעקובסון, שהינה חלק מהקהילה. הן הכינו תחנות פעילות לילדים הצעירים, עם הסברים על חשיבות הצמחים והנחלים במערכת האקולוגית.
"לימדנו את התלמידות לזהות צמחים וחיות שונות שחיות לאורך הנחלים", מספרת אפרת יעקובסון מדריכת התוכנית, "גם למדנו איזה צמחים מתאימים לשתילה כאן. הבנות יצאו לשטח וסימנו מראש את המקומות המתאימים לשתילה. את הבורות לשתילה חפרו גננים מטעם רשות ניקוז ונחלים כינרת ואת השתילים הביאו קק"ל על פי רשימת זנים המתאימים לנחל, שגיבשנו יחד איתם. עבודת התלמידות המרשימה התבטאה גם בשטח וגם בכיתה, בהכנת תחנות ההדרכה והפעילות ברוח החג ומתוך הבנה מעמיקה בערכי הטבע והשמירה עליו".
לאחר הפעילות המקדימה, הילדים יצאו לאורך שביל הנחל המחודש בהנחיית תלמידות 'שומרי הנחל'. הם שתלו צמחיית גדות וחורש לאורך הנחל. כדי לתת גם צל וגוונים לשביל עצמו, נטעו עצים קטנים כמו שיזפים, אלונים ואלות, חרוב וכן שיחים המתאימים לנחל יובשני כגון פלגית ואחירותם.
"זה היה יום גדוש בפעילות ועשייה חיובית", מסכמת הגב' רויטל גרמה, מנהלת ביה"ס. "כמנחות, התלמידות לקחו תפקיד מנהיגות אמיתי. הן הפגינו ידע רב ויכולת הדרכה מרשימה לילדים הצעירים".
ליום זה הצטרפו גם עובדי ועובדות רשות ניקוז כינרת וזכו לראות מקרוב את העשייה החינוכית הענפה של הרשות, את שיתופי הפעולה ומעורבות הקהילה. זו הייתה הזדמנות מצוינת לצאת ביום שמש חורפי אל הטבע, ולא רק להתרשם מההצלחה אלא להיות שותפים לה באופן פעיל. עובדי הרשות לכלכו את ידיהם בבוץ יחד עם התלמידים ושתלו עצים לצד הנחל.
פעילות כזו מתאפשרת הודות לשיתופי פעולה משמעותיים וארוכי טווח בין דרגים שונים ברשויות ולצד הקהילה והתלמידים. שיקום נחלים איכותי כיום מתאפיין בשיתופי פעולה מעין אלה ובמעורבות כל הגורמים, בהתאם ליכולת ולתפקיד המתאפשר לכל גורם. יום פעילות כזה הדגיש את השמחה והחגיגיות, תרתי משמע, של הצלחת שיתוף פעולה פורה והיכולת להשפיע הן על הטבע והן על הקהילה, בהתמדה ומסירות. יום השיא הזה הוא אינו יום סיום, אלא עוד תחנה מוצלחת בתהליך ארוך טווח, והוא מהווה מקפצה להמשך – התלמידות ממשיכות לאמץ ולטפח את הנחל. המועצה המקומית ורשות ניקוז ונחלים כינרת ממשיכות בפרויקט 'שביל המעיינות' אשר נחל חרצית הוא חלק ממנו, ואליו יצטרפו שפע המעיינות והנחלים סביב המושבה.

The post 'אשר בנחל' – נחל חרצית לובש חיים חדשים בזכות תלמידות ברסלב appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

מקור רוב המים בנחל הוא במעיינות שמתחת למערת הבניאס, שמקורם בגשמים ובשלגים שחלחלו מהר החרמון והסביבה. הנחל חוצה את גבולותיהן של מועצות מוניציפליות וביניהן, גולן, הגליל העליון ומבואות החרמון. הנחלים שניר וחרמון נפגשים באזור מורד קיבוץ שדה נחמיה ויוצרים יחדיו את נהר הירדן. את הנחל מזינים ארבעה יובלים עיקריים וביניהם נחל סער, נחל גובתה, נחל שיאון ונחל פרע.

נחל החרמון הוא נחל שופע מים צלולים וצוננים, הזורמים במהירויות זרימה גבוהות אל תוך נוף של עצי אקליפטוס הנישאים לגובה ומצלים על צמחיית גדות עשירה ומגוונת. יחד עם המרחב הכפרי-חקלאי הסובב אותו, נוצרת תמונת נוף ייחודית בנופי הארץ וערכי טבע ייחודיים ונדירים.

הנחל הוא אחד מאתרי הטיול הפופולריים בצפון הארץ ומושך אליו מבקרים ומטיילים רבים בכל חודשי השנה. נחל חרמון הוא חלק מ"ארץ פלגי מים", מערכת הנחלים של מקורות הירדן המהווים תופעה ייחודית בארץ. שיקום השביל לאורכו וחיבורו לשביל היקפי במרחב זה, ייצור מסלול שיאפשר למבקרים ליהנות ממה שיש לו להציע, נחלים ומעיינות שופעים ניגודים של צבע, צמחייה, מסלע ונופים.

שיפור ושדרוג השבילים והמבואות לאורך הנחל, יפחיתו את העומסים על הנחל הנגרמים מטיילות לא מוסדרת ולא מבוקרת. באמצעות הכוונה נכונה ומושכלת של הציבור במרחב השטחים הפתוחים, יזכה הציבור ליהנות ממרחב עשיר ומגוון של נחלים ופלגי מים, תוך שמירה על ערכיו האקולוגיים הייחודיים.

בשיתוף פעולה מוצלח בין המועצות האזוריות הגליל העליון, מבואות החרמון ולבין רשות הניקוז, נבנתה תוכנית עבודה לחיבור מערך הטיילות במרחב נחלי מקורות הירדן הצפוניים. משת"פ זה נולדו מספר פרויקטים שהוגשו לקרן השטחים הפתוחים ותוקצבו, ביניהם פרויקט שבין מטרותיו הסדרה והנגשה של שבילי הטיילות לאורך נחל חרמון וחיבורו לשאר השבילים באזור וביניהם השביל לאורך נחל שניר, וכן לאפשר את הגישה למרחב נחלים וטבע לציבור באופן שכיום הוא חלקי בלבד. האלמנט המרכזי בפרויקט נמצא במורד נקודת ההתחברות בין נחל החרמון לנחל שניר והוא מעבר גשר הצינורות הקיים שהווה במשך שנים רבות מפגע נופי במרחב של שטחים פתוחים של טבע ונוף וגם מפגע בטיחותי חמור למטיילים אמיצים שהחליטו לחצות אותו או חמור מכך לקפוץ ממנו לנחל. על מנת להסיר את המפגעים ולקיים חיבוריות של טיילות, הוחלט לייצר מעל גשר הצינורות גשר קבע למעבר הולכי רגל בחצייה בטוחה ונגישה לציבור הרחב.

לאורך הנחל ניתן למצוא מקומות בהם הארוזיה של הגדות גורמת להתמוטטות הדרגתית שלהן ולכרסום מתמשך בגדה. הפרויקט מציע לטפל במוקדים אלה על ידי ייצוב וחיזוק הנדסי באמצעות מסלעות, צמחייה ונטיעות. פעולות אלה גם עתידות להגן על גדות הנחל מפני פגיעת כלי שייט.

את דרך העפר החקלאית לאורך הנחל בהמשך הפרויקט מוצע לשדרג לכדי שבילי טיילות ואופניים מוסדרים ולהציב שלטי מידע והסברה על הנחל ועל המערכת האקולוגית שסביבו. בנוסף, לצדי הנחל קיימים כיום שני חניונים המוסדרים חלקית, שהפרויקט מציע להפוך למבואות לרווחת המטיילים.

רשות ניקוז ונחלים כינרת מסיימת בימים אלה את הקמת הגשר להולכי הרגל ותפתח את המעבר מעל הנחל בתחילת חודש אפריל 2024.

The post טיילות וגשר נחל חרמון (נחל הבניאס) appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

בימים אלו, בהם העונות מתחלפות, החורף כבר עזב ואיתו הגשמים והזרימות החזקות בנחל עין זהב, האביב בשיא תפארתו ואת הקיץ כבר אפשר להריח במשבי רוח חמה שמתחילים להגיע, אנחנו מתגעגעים אל הסיורים והמפגשים על שפת הנחל ואל העבודה עם תושבי העיר היקרים, שפועלים יחד עם העירייה ושותפיה, לקידום תוכנית 'עיר נחלים' בקרית שמונה – התוכנית שחושפת את פלאי הטבע סביב נחל עין זהב ומנגישה אותם לקהילה המקומית תוך חיזוק החוסן העירוני והקהילתי.
אגמא, מרכז הידע לאגני היקוות, נגר ונחלים, זוכה ללוות את פרויקט ההדגמה ב'עיר הנחלים' כחלק מסדרה של פרויקטי הדגמה ברחבי הארץ. פרויקט הדגמה הוא פרויקט לומד אשר עוסק בסוגיה מרכזית מתוך תחום הידע של שיקום נחלים וניהול נגר, ופועל למלא פערי ידע ולעזור לקדם את תחום שיקום הנחלים בסביבה עירונית. המטרה היא לקדם מתודולוגיות עבודה חדשות תוך המשגה של הסוגיות המרכזיות ופיתוח כלי עבודה שיעזרו לאנשי המקצוע לקדם פרויקטים בצורה מיטבית.
פרויקט 'עיר נחלים' נבחר על ידי ועדה רחבה של משרדי ממשלה ורשויות ממשלתיות, להיות פרויקט חלוץ אשר יקדם את הלמידה על שיקום נחל בסביבה עירונית. השילוב הייחודי בקריית שמונה, של נחל עם מים צלולים אשר זורם בלב ליבה של העיר יחד עם חזון העיר החדשני להפוך את הנחל לעמוד שידרה בהתחדשות העיר ופיתוח מרחב שתומך באיכות חיים גבוהה סביב משאב טבעי כה ייחודי, מהווה כר פורה ללמידה מעמיקה וכנה של האתגרים להגשמת החזון, יחד עם הבטחון והיצירתיות הסוחפת, שבאה עם החזון העירוני של 'עיר נחלים'.
כחלק מהפרויקט עולות סוגיות רבות שמצריכות למידה והעמקה, ותובנות חשובות לגבי תכנון עתידי. לדוגמה, כיצד לשמור מקום לנחל בתכנון עירוני וקידום עירוניות בריאה, כיצד לשמור על איכות מים גבוהה במרחב עירוני, כיצד לאזן בין הטבע הפראי לחוויה האורבנית, כיצד לחזק את ההיכרות של תושבי העיר עם הטבע המהמם שמתחבא במרחק הליכה ממפתן הדלת, כיצד לעודד התחדשות עירונית שרואה את הנכס הטבעי כמשאב, וכיצד לקדם מנגנוני תחזוקה שידעו לשמור על חווית המשתמש ועל ערכי הטבע.
אגמא, כמרכז ידע לאגני היקוות, מלווה את הפרויקט תוך דגש על תיעוד הידע הנצבר בפרויקט ושיתופו לקהילה המקצועית בארץ, והטמעה של ידע רלוונטי מפרויקטים דומים ורלוונטיים בארץ ובעולם. כל זאת תוך זיהוי פערי הידע ותיעוד של תהליכי הלמידה בפרויקט. דבר זה מקבל ביטוי בסיורי לימוד, וובינרים מקצועיים וסקירות מקצועיות סביב נושאי הליבה, כך שהידע הנצבר יהיה מתועד ומונגש בצורה זמינה.
תיעוד התהליך והסוגיות המרכזיות עוזר לבנות הבנה טובה וסדורה של תהליך שיקום נחל עירוני, ולפתח כלי עבודה ומקרי מבחן שיעזרו לרשויות נוספות לקדם מרחבי נחל בריאים בסביבה עירונית, לטובת תושבי הערים שייהנו מסביבה טבעית ובריאה בקרבת הבית. הידע מתועד במקרי בוחן ומדריכים אשר מפורסמים באתר אגמא ובכנסים של הקהילה המקצועית.
הפרויקט נמצא בשלב סיום השלבים המקדימים של למידת המצב הקיים ותכנון רעיוני, ולנגד עינינו חלום עיר הנחלים מקבל צורה מרגשת. סביב תהליך הלמידה בפרויקט כבר נאסף מספר רב של אנשי מקצוע מערים אחרות אשר נחשפו לפרויקט, ומתהווה פורום 'עיר-נחל' ארצי של מתכננים ומהנדסי ערים אשר מקדמים תוכניות לנחלים העירוניים במחוזותיהם וצמאים ללמוד יחד עם פרויקט ההדגמה בקריית שמונה.
אנו מצפים לימים שקטים בעיר ולהזדמנות לחזור לנחל עין זהב, לסייר לגדותיו ולהמשיך ללמוד יחד על הנחל הצלול בלב קריית שמונה.

The post פעולות תיעוד והטמעה appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

כתיבה: מרים בן שלום – מנהלת הפרויקט, שירי קלעי-אמסטר – אדריכלית הפרויקט (מייזליץ-כסיף-רויטמן אדריכלות)

בעוד המלחמה נמשכת, וחוסר הוודאות לגבי מועד ואופן חזרת תושבי קריית שמונה לעירם רב, התכנון של עיר הנחלים – השער הדרומי נמשך, מתוך ניסיון לאחוז בתהליך צופה פני עתיד, בו יש חזון לשיקום העיר ותושביה, ובו הנחלים והטבע העירוני בעלי תפקיד ומשמעות רבים. זהו תהליך שנושא עמו הבהובים של תקווה, ולכן למרות שלעתים נדמה שאינו קשור למציאות החיים הנוכחית, כל השותפים לו נרתמים ושמחים להיות חלק ממנו ולחלום על עתיד טוב יותר.

בחודשים שחלפו מאז גיבש צוות התכנון, בשיתוף הקהילות ובעלי העניין השונים, את חזון הפרויקט, מטרותיו ועקרונות התכנון, תוך בחינת חלופות תכנון רעיוניות שנועדו לדמיין את הפוטנציאל של הנחל כמרפא המרחב, התכנס צוות התכנון לחשיבה אינטגרטיבית על מרחב הפרויקט – אותו שלב חמקמק אך קריטי למעשה התכנוני, שבו בעלי המקצוע השונים נפגשים ופורשים יחד את המידע, הידע והתובנות שאספו בתחומים השונים בתהליכי חקר ולמידה מתמשכים. שכבה אחר שכבה הידע מונח במרחב של המפגש בין אנשי המקצוע, שאלות צפות בחלל, הדיון מתעורר וכמו באלכימיה מתגלות תובנות חדשות, משותפות, שלא היו שם קודם בצורה ברורה כל כך, והן תוצר של השיח המשותף ולא של היחידים.

לאחר השלמת איסוף וניתוח תוצאות הסקר ההידרו-ביולוגי וניטור הצומח שנערכו במרחב, נפגשו אנשי הצוות ההידרו-אקו-מורפולוגי, שעוסקים בתחומי הידרולוגיה, הידראוליקה, גאומורפולוגיה, איכות מים ואקולוגיה של בתי גידול לחים ושל צומח. על גבי מפה גדולה שטח התוכנית חולק לתתי-אזורים לצורך הדיון האינטגרטיבי. עבור כל תת-אזור, כל אחד מאנשי הצוות שטח את הידע שברשותו, לפי הסדר שבו תפקודי הנחל הטבעיים בנוי: ראשית – המים, ההידרולוגיה: משטר הזרימה, מקורות המים ומצבם, זרימות הבסיס והזרימות השיטפוניות. שנית – ההידראוליקה: פשטי ההצפה, אזורי הצפה, מבנה הנחל והתערבות אנושית. שלישית – הגיאומורפולוגיה: משטר הסחף והמצב הקיים ביחס למצב הטבעי. רביעית – איכות המים, המתבטאת במגוון מדדים וחומרים במים. וחמישית לבסוף – המצב האקולוגי: מצב הצמחים ובעלי החיים במערכת. כל אלה מהווים את חמשת תפקודי הנחל הטבעיים, והם הבסיס לקיום מערכת אקולוגית נחלית בריאה, מאוזנת ומתפקדת. תהליך זה בוצע מתוך תפיסה שהוא מהווה את התשתית לתהליך התכנוני שיישען עליו וכך ישמר את ערכי הטבע והתהליכים הטבעיים, תוך מיקסום הפוטנציאל לשירותי מערכת נוספים והנאה אנושית מהמרחב.

לאחר הצגת המידע בכל התחומים, עלו וצפו שאלות לגבי כל תת אזור: מה מהות התפקוד הטבעי שלו? איזה מן בית גידול קיים כאן או נכון שיתקיים כאן – כזה שיוכל לתפקד לאורך זמן באופן טבעי ודינאמי וללא צורך בתחזוקה אינטנסיבית ומתמדת? אילו ערכי טבע ראויים לשימור כאן? מדוע נדרשת התערבות? איזו התערבות נדרשת? האם יש מספר חלופות? מה הסיבה לבחור חלופה אחת ולא אחרת? מתוך הדיון המשותף בכל השאלות האלה צפו ועלו תשובות, שבעקבותיהן, כמו במשחק או תמונה אינטראקטיבית, תתי האזורים זזו, השתנו והפכו משרטוט למשהו חי, כאשר כל תת אזור חדש מייצג מערכת הידרו-אקולוגית עם תפקוד, מאפיינים וערכים משלה. כך נוצרו הבריכה הצפונית-מזרחית בדגם פזרות, הבריכה הדרומית-מזרחית הפתוחה, בריכת החורף ומערכת טיהור מי הנגר מכביש 90, השקע הלח, אזור האלות האטלנטיות, אזור יובשני צפוני, מרחב עינות חלאסה ועוד. התהליך אפשר לצוות לכתוב שורת המלצות אינטגרטיביות לכל אחד מתתי האזורים החדשים הללו, ולהעביר אותן לצוות התכנון האדריכלי, על מנת  שיפגיש בין החלומות שהוצפו, הפרוגרמות שהוצעו והקוויים ששורטטו, לבין רצונות וצרכי הטבע. וכעת, צוות התכנון האדריכלי העלה והציף שאלות נוספות: כיצד ניתן לייצר מקום שהוא מסקרן, נעים, מושך, מזמין ומארח? מקום שהוא אהוב וטוב לכל משתמשיו? ומי הם בעצם הצרכנים שלו – הקהילות השונות אשר חיות בעיר לצד הנחל? בעלי העניין והיזמים במרחב? ומה לגבי הצמחים, בעלי החיים ומאכלסי המים? כיצד נוכל לייצר מקום בו מתקיימת מערכת יחסים חדשה בין האדם לבין הטבע? איזה תפקוד יהיה נכון ומדויק לכל תת-אזור אך גם דינמי ומאפשר? איך נוכל לשמר את רוח המקום הייחודית אך גם להעשיר אותה? כיצד נוכל לייצר מקום שהוא יפה כל כך עד שהוא מרחיב את הלב ומחיה את הנפש, מקום שהוא מרפא?

וכמו במלאכת רקמה עדינה, האורגת יחד שלל סיפורי מורשת, הווי מקומי עשיר, מגוון של מינים, ונכסי טבע ונוף ייחודיים, גובש הסיפור החדש לפרויקט השער הדרומי – הוא השער לנחל עין זהב ולארץ פלגי המים – כמרחב חוויתי וייחודי אשר יחבר בין טבע לעיר, ויציע פעילויות חינוך, קהילה ותיירות המפגישות בין מערכות אקולוגיות של מים, נחלים, עצים ואנשים.

כחלק מהסיפור החדש של המקום, הפרויקט ישלב בין מספר מרכיבי מפתח: בראשם, נחל עין זהב כמרחב של אדם ומים בעיר, אשר יהווה מוקד להתנסות ולמידה חווייתית ומחקרית על נחלים ומערכות אקולוגיות רטובות, כחולות וירוקות. לצד זאת, בפארק קק"ל, בהיותו מרחב טבע עירוני בקנה מידה שאין שני לו באזור, יוקם מרכז עצים ויערנות אשר יציג ויטפח את תחום הידע ההיסטורי והעכשווי של העצים והיערנות בישראל, תוך יצירת חיבור מגוון של הקהילה והמבקרים עם העצים והצומח המקומי. המרחב ישמש בית למוקדי חינוך טבע קהילתי, לטובת יישום שיטות חינוך וטיפול מגוונות בממשק עם הטבע והמים, כחלק אינטגרלי ממערכת החינוך של קריית שמונה ושל היישובים באזור. לטובת פיתוח הכלכלה המקומית, הפרויקט ייצר חממה וכר פורה ליוזמות מתחום הפודטק, הקולינריה והמזון, תוך שילוב בין טכנולוגיות חדישות, לצד החייאת תוצרת מקומית ומסורתית. כל זאת תוך טיפוח קריית שמונה כמרכז תרבות ויזמות אזורי ייחודי המשלב בין תיירות, בילוי ויצירה באזור התעשייה המתחדש על שפת נחל עין זהב.

וכחלק מהמתודולוגיה התכנונית, המשלבת בין ראייה רחבה לפעולות מגוונות שיעצבו את חווית המקום בטווח המיידי, שוקד כעת צוות התכנון על פיתוח תוכנית הפעולה האופרטיבית, אשר תאפשר להפוך את החלום למציאות ולייצר את החיבור המיוחל והמרפא בין הנחל לבין העיר.

The post עיר הנחלים – השער הדרומי appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

האתר התגלה בשנת 1959 על ידי איזי מרימסקי, מורה לטבע, תושב קיבוץ אפיקים, ומאז נחפר על ידי מספר משלחות חוקרים, בראשותם של פרופ' משה שטקליס, פרופ' עופר בר-יוסף ופרופ' איתן צ'רנוב, אשר חשפו במקום שרידים של האדם הקדמון, כלי אבן מצור, אבן, גיר ובזלת, עדויות לבעלי חיים, גם כאלו שנכחדו מן העולם. משנת 1999, עונת החפירות האחרונה, עמד האתר עזוב וחשוף לפגעי הטבע, עד לשנת 2021 אז חודשו החפירות באתר, בראשותם של פרופ' עומרי ברזילי מטעם רשות העתיקות ופרופ' מרים בלמקר מאוניברסיטת טולסה בארה"ב, לאחריו – החל תהליך שימור ופיתוח האתר להנגשתו לציבור הרחב.

בשנת 2022 הכריזה רשות הטבע והגנים על עובדיה כגן לאומי. בה בעת, חובר למיזם הלאומי לשיקום ולהסדרת מורד נהר הירדן, בביצוע רשות ניקוז ונחלים כינרת, בשיתוף רשות העתיקות, המשרד להגנת הסביבה, רמ"י – הקרן לשטחים פתוחים, רט"ג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מועצה אזורית עמק הירדן ומועצה אזורית עמק המעיינות. במסגרת הפרויקט הוכשרו דרכי הגישה לאתר, הוקם מסלול רגלי היקפי והוצבו שלטי הסבר. זהו שלב ראשון מבין שלושה שלבים, כאשר בשלב הבא, יפותח צריף המשלחת הראשונה שחפרה במקום למרכז מבקרים.

ראש המועצה האזורית עמק הירדן ויו"ר איגוד ערים כינרת, עידן גרינבאום: "אנו גאים להיות שותפים לפרויקט החשוב ולפתיחת הגן הלאומי בעובדיה לציבור הרחב, כחלק מהפעולות הנרחבות שאנו עושים לפיתוח אזור מורד הירדן. אני מזמין את כולם להגיע לכאן, ולראות מקרוב את אחד האתרים החשובים בעולם ואת הממצאים הפרהיסטוריים שבו".

מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת, צביקה סלוצקי: "מקטע מורד הירדן הוכרז כפרויקט לאומי. זאת לאחר שסבל שנים ארוכות מזיהום והזנחה, עקב השימוש בו להזרמת שפכים והטיית המעיינות המליחים מצפון הכינרת. מטרת פרויקט השיקום וההסדרה, הינה הבראת הנהר והנגשתו במקטע זה למאות אלפי המבקרים הפוקדים אותו, תוך שמירה על צביונו, והפיכתו לאזור רחצה ופנאי".

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו: "רשות העתיקות מפתחת ומנגישה בכל שנה עשרות אתרים ארכיאולוגים לציבור הרחב, אבל המקרה של עובדיה מיוחד במינו: מדובר באתר פרהיסטורי בעל חשיבות מדעית שלא תסולא בפז לחקר האנושות. ניסיונות עבר לפתח את האתר לא צלחו בשל היעדר שותפים לניהולו ולתחזוקתו, אבל הפיכתו של האתר לגן לאומי וחיבורו לפרויקט להסדרת מורד הירדן מבטיחים לו עתיד טוב".

מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי: "באתר ישנם שלושה מתחמים חשובים המתחברים לסיפור מורשתי אחד בתולדות הארץ שלנו. בראשונה, האתר הפרהיסטורי של עובדיה המייצג את ראשית האדם במזרח התיכון מלפני כ-1.5 מיליון שנה. בשנית, תל עובדיה הסמוך – המייצג את ראשית ישראל, כך לפי כתובת מצרית של פרעה מרנפתח. ולבסוף, המושבה מנחמיה ראשית הציונות שקמה ממש באזור זה בשנת 1901 ובישרה את פריחת הציונות במרחב כולו. אני מודה לשותפים שלנו הקרן לשמירה על השטחים פתוחים, מועצה אזורית עמק הירדן, רשות ניקוז ונחלים כנרת ולרשות העתיקות".

בין משתתפי טקס חנוכת הגן הלאומי עובדיה: ראש מועצה אזורית עמק הירדן עידן גרינבאום, יו"ר רשות ניקוז ונחלים כינרת מוטי דותן, מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו, מנהלת רשות הטבע והגנים רעיה שורקי, מהנדס רשות ניקוז ונחלים כינרת אושרי ילוז, נציג משלחת החפירות החדשות בעובדיה, פרופ' עומרי ברזילי ואיזי מרימסקי שגילה את האתר לפני יותר מ-60 שנה.

The post גן לאומי עובדיה שבעמק הירדן- האתר הפרהיסטורי הקדום ביותר בארץ נפתח לציבור הרחב appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.

עונת הגשמים לעומת זאת, אינה מסתיימת מבחינה הידרולוגית במועד הרשמי של סיום עונת החורף והיא נמשכת גם קצת אל תוך האביב. אבל, כמובן שרוב כמות המשקעים כבר מאחורינו. במבט לאחור אפשר לומר שהתחזיות ארוכות הטווח, שפורסמו לקראת סיומו של הקיץ האחרון וחזו, בהתאם למודלים, חורף גשום עם כמויות משקעים מעל לממוצע הרב שנתי, הצליחו בחיזוי בסיכומה של עונת הגשמים או לפחות נכון להיום.

כזכור, עונת הגשמים נפתחה כמעט ללא גשם. המחצית השנייה של חודש נובמבר הייתה גשומה מאוד והביאה את ממוצע הגשם המצטבר באגן הכינרת ל־ 155% מהממוצע הרב שנתי. בחודש דצמבר הייתה סופת גשם ארצית במשך שלושה ימים שעיקרה היה בצפון הארץ והיא שהורידה את ממוצע הגשם המצטבר באגן הכינרת ל־ 125% מהממוצע הרב שנתי לתקופה. חודש ינואר העלה את הממוצע ל־ 135% וחודש פברואר הוריד ל־ 120% , אבל עדיין מעל הממוצע הרב שנתי לאותה תקופה. בזכות הגשמים של סוף חודש ינואר ותחילת פברואר נרשם שיא עונתי בעלייה החודשית של מפלס הכינרת – 89 ס"מ בחודש פברואר. בחודש מרץ כמות המשקעים הייתה נמוכה יותר והביאה את ממוצע הגשם המצטבר לתקופה זו באגן הכינרת ל־ 115% (כאשר הממוצע הארצי עמד על 122% ). בסיכומו של דבר, כמות המשקעים עד כה גבוהה מהממוצע הרב שנתי, בהתאם לתחזיות המוקדמות.
כפי שכבר צוין בגיליונות הקודמים, קצב ירידת המפלס בקיץ האחרון, עד לתחילת הגשמים, היה גבוה יותר מזה של השנים הקודמות. עקומת ירידת המפלס בקיץ האחרון הייתה התלולה ביותר בהשוואה לארבע השנים שקדמו לו. מפלס המינימום שנמדד לפני תחילת גשמי החורף היה 211.575- (בתאריך 11.12.2023) והוא מבטא ירידה מצטברת של 1.64 מ'. כמות המשקעים שירדה בחורף עד היום הצליחה לא רק למלא את הגרעון הזה מהקיץ האחרון, אלא אף להוסיף עליו כ־ 30% ולקרב בכך את מפלס הכינרת לקו האדום העליון. בתחילת החורף נראתה האפשרות של פתיחת סכר דגניה ושחרור מים מהכינרת לירדן הדרומי בסוף החורף בעלת סיכוי קלוש מאוד. אבל, עם התקדמות עליית המפלס במחצית השנייה של החורף, הסיכויים הלכו ועלו. כדי להימנע מכך החליטו ברשות המים להגביר את השאיבות מהכינרת אל המוביל הארצי. העלייה החודשית במפלס הכינרת בחודש מרץ הייתה 26 ס"מ בלבד כתוצאה ממיתון כניסות המים לאגם והגברת השאיבות ממנו למערכת הארצית.
נכון להיום (03.04.2024) עומד מפלס הכינרת על 209.435- מ', דהיינו, עלייה מצטברת של 2.14 מ' מאז תחילת הגשמים. המפלס הנוכחי נכון להיום נמוך רק ב־ 63.5 ס"מ מהקו האדום העליון (208.80-) וגבוה ב־ 3.565 מ' מהקו האדום התחתון (213.00-).
המליחות (ריכוז הכלורידים) בכינרת במהלך חודש מרץ הייתה 244 מגכ"ל, ירידה ביחס לחודש הקודם (248 מגכ"ל) כתוצאה מתוספת המים לאגם. מקורות המים העיקריים המזינים את הכינרת, מעיינות הדן, הבניאס והירדן, בתחילת אפריל נמצאים במצב טוב.
ספיקת מעיין הדן בתחילת אפריל עומדת על 9.2 מ"ק שנייה (גבוהה מהממוצע למועד זה – 8.5 מ"ק/שנייה) ומעיין הבניאס – 4.1 מ"ק/שנייה (לעומת 3.53 מ"ק/שנייה – הממוצע למועד זה). בירדן (גשר הפקק) נמדדה בתחילת אפריל ספיקה של 19.3 מ"ק/שנייה לעומת 17.3 מ"ק/ שנייה, הממוצע לתאריך זה.
האביב מייצר לנו מרבדי פריחות קסומות בשלל צבעים ססגוניים וזרימות מהחורף הגשום שלפניו. שפיעת המעיינות והנחלים בצרוף המשטחים הירוקים, יוצרים, יחד עם מפלס גבוה בכינרת הכחולה, תמונה מרהיבה ביופייה. תמונה זו נשארת אתנו לזמן קצר יחסית וכדאי להזדרז, ככל האפשר, ולצאת לטבע כדי ליהנות ממנה. בתפילה לשלום כל העומדים על משמר ארצנו באוויר, בים וביבשה ולשלום כל אחינו הנתונים בצרה ובשביה.

כמות המשקעים שירדה בחורף עד היום הצליחה לא רק למלא את הגרעון הזה מהקיץ האחרון, אלא אף להוסיף עליו כ־ 30% ולקרב בכך את מפלס הכינרת לקו האדום העליון.

שנשמע ונתבשר בבשורות טובות ושיהיה לכולנו פסח
שמח ואביב מהנה!

The post מפלס הכינרת – תחילת אביב 2024 appeared first on רשות ניקוז ונחלים כינרת.