שם עברי: נהר ירדן (יתכן שמקור השם הוא יורד מדן)
שם ערבי: נהר אל אורדון
נ"צ לראש הנחל: 2581/7880
נ"צ לשפך הנחל: 2529/6302
אורך הנחל: כ־250 ק"מ
שטח אגן ההיקוות: כ־1531 קמ"ר עד הכניסה לכינרת: 16,800 ק"ר עד שפך ים המלח
יובלים עיקריים: נחל חרמון, נחל שניר, נחל דן, נחל הירמוך, נחל תבור, נחל חרוד, נהר יבוק, נחל תרצה.
גדול הנהרות בישראל. אורכו כ־250 ק"מ וספיקת מימיו כ־500 מיליון ממ"ק/שנה. בעבר הייתה ספיקתו כפולה. נהר הירמוך הנשפך אליו מדרום לכינרת תרם לזרימתו עוד כ-480 מיליון ממ"ק/שנה, אך כיום מנוצלים מי הירמוך ברובם. כיוון זרימתו של הירדן אף הוא לא שגרתי, מצפון לדרום. בישראל רק שני נחלים שמהלכם אורכי – הירדן (מצפון לדרום) ונחל הערבה (מדרום לצפון).
ראשיתו של הנהר במפגש שלושת הנחלים – חרמון, שניר ודן, שמקור מימיהם הוא מעיינות גדולים בשולי החרמון (בניאס בנחל חרמון, עינות נבע א-חצבאני לרגלי העיירה חצבאיה שבלבנון ועינות ווזאני שמתחת לכפר ע'ג'ר – המזינים את נחל שניר, ועין דן, הגדול במעיינות החרמון שספיקתו כ־250 מלמ"ק/שנה והוא מזין את נחל דן). שלושת הנחלים הללו מתלכדים ליד קיבוץ שדה נחמיה לנהר הירדן. משדה נחמיה ממשיך הירדן דרומה בעמק החולה בתעלת אפיק מלאכותית. תעלה זו נחפרה בשנות ה־50 של המאה ה־20 במהלך מפעל ייבוש ביצות החולה ואגם החולה (לפני הייבוש היו מי הירדן מתפשטים בביצות גדולות וממשיכים מהן אל אגם החולה).
ליד גשר בנות יעקב מסתיימת תעלת הירדן ומימיו ממשיכים דרומה אל הכינרת. בקטע זה חתור הירדן לעומק ניכר, כשהוא יוצר עמק קניוני ברמה הבזלתית של כורזים. זהו גיא הירדן, שבו המים זורמים במהירות תוך יצירת אשדות נמוכים לאורך מסלול הזרימה. כאן בגיא הירדן מצויים כמה אתרים ארכאולוגיים מרשימים – אתר פרהיסטורי מן החשובים בישראל ליד גשר בנות יעקב; מבצר צלבני מרשים (מצד עטרת – שסטֶלֶה בלטינית); שרידי בית כנסת יהודי עתיק בחורבת דכֶּה הסמוכה למוצאו הדרומי של גיא הבזלת וכן כמה טחנות קמח עתיקות.
ליד חורבת דכה יוצא הנהר אל פינתה הצפון-מערבית של בקעת בית צידה ונשפך לכינרת כ־2 ק"מ מדרום-מזרח למושב אלמגור. קטע הנהר מגשר בנות יעקב ועד לשפכו לכינרת הוא שמורת טבע. הירדן יוצא מן הכינרת בקצה הדרומי ליד קיבוץ דגניה א וממשיך הלאה דרומה בבקעת כנרות עד למפגשו עם נהר הירמוך באתר נהריים.
מכאן ואילך נמשך הירדן לאורכה של בקעת הירדן כשהוא חתור בסלעי המשקע האגמיים והרכים של חַוור הלשון ותחום משני עבריו במצוקים אנכיים המגיעים לגובה של עשרות מטרים. על גדות הנהר צומח סבך של עצי צפצפת הפרת, אשל היאור, ערבה מחודדת, שיחי קנה מצוי. רצועה סבוכה זו משני עברי הנהר ידועה בשמה המקראי גאון הירדן (בערבית: זור).
ליד קיבוץ מעוז חיים חוצה את הנהר הכביש הבין-לאומי מישראל לירדן על גבי גשר מעוז (שיח' חוסיין). כאן פועל אחד ממעברי הגבול בין ישראל לירדן. מגשר מעוז ועד לים המלח, מרחק של 100 ק"מ בקו אווירי, זורם הנהר בסדרת פיתולים חריפים המכונים נפתולי נהר (מיאנדרים בלע"ז) המאריכים את תוואי הנהר ל־200 ק"מ, דהיינו שיפוע זרימה כמעט קבוע של פרומיל אחד (הנהר שאורכו 200 ק"מ יורד בשיעור של מטר אחד לכל קילומטר). הקירות הזקופים של חוור הלשון מלווים כמעט ברציפות את גאון הירדן משני עבריו עד לאזור גשר אלנבי שממזרח ליריחו. משם ואילך הקירות נעשים נמוכים ונעלמים. את הקילומטרים האחרונים אל ים המלח עושה הנהר בנוף מישורי של מלחה צחיחה. הירדן מכניס אל ים המלח כמות של כ־100 מיליון ממ"ק/שנה. עד להקמת המוביל הארצי ומפעל תעלת הע'ור בצדה הירדני של הבקעה המזרים את מי הירמוך – הזרים הירדן לים המלח כמיליארד ממ"ק/שנה.