שם עברי: נחל עיון
שמות ערביים: ואדי אל דרדרה (=נחל המים הגועשים); ואדי בראע'ית (=נחל הפרעושים)
נ"צ לראש הנחל: 2556/8056
נ"צ לשפך הנחל : 2576/7921
אורך הנחל: כ־19 ק"מ
שטח אגן ההיקוות: כ־34 קמ"ר
יובלים עיקריים: נחל מעכה, נחל משגב, נחל השומר
נחל עיון הוא אחד מארבעת היובלים העיקריים של נהר הירדן – חרמון, דן, שניר ועיון, הנכנסים לעמק החולה מכיוון צפון ושפיעתם הרבה מספקת את מרבית המים הזורמים בירדן דרומה אל הכינרת. תחילתו של הנחל בעמק עיון, הוא מרג' עיון, המשתרע כ־7 ק"מ מצפון למטולה. העמק תחום בהרים, כשבצדו הצפון-מערבי ברום 650 מ' לערך נמצאת העיירה קליעה ומצדו הצפון-מזרחי ברום 750 מ' שוכנת העיירה אל-חייאם שעל רכס ג'בל עריד אל-ערבי. הבקעה משובצת רובה ככולה בשדות חקלאיים המעובדים על ידי תושבי העיירות והכפרים שסביבה. בעבר זרמו המים לכל אורך הנחל בכל ימות השנה, עד שחקלאי מרג' עיון החלו במחצית המאה ה־20 להטות אותם להשקיית שדותיהם. מאז הנחל מתייבש כל שנה מתחילת הקיץ ועד לרדת גשמי החורף. בשנת 2009 החליטה רשות הטבע והגנים להשיב מים לנחל בכמות של כ־100 מ"ק/שעה להשלמת הזרימה המקורית גם בעונת הקיץ, וכך הנחל חזר להיות איתן. בעת סופות גשם הנחל מתמלא במי שטפונות שעוצמתם עשויה להגיע ל־20 מ"ק/שנייה ויותר. במקום כניסת הנחל מלבנון לשטח ישראל נמצא גשר עיון, שנבנה בידי הבריטים בשנים 1943-1944 ופוצץ בידי הפלמ"ח בליל הגשרים, יוני 1946. הגשר שוקם ופוצץ שוב במלחמת העצמאות. בתחילת שנות ה- 80 נבנה מחדש ומשמש היום את צה"ל.
מימי הנחל נאספים במספר יובלים אל אפיק מרכזי אחד היוצא מבקעת עיון ליד מטולה ברום 500 מ' לערך. הנחל מתחתר בסלעי הגיר ויוצר קניון צר הנמשך כ־3 ק"מ לאורך אחד מקווי השבר המשניים של בקע ים המלח. בקטע זה ארבעה מפלי מים בולטים, מצפון לדרום: מפל עיון (גובהו 9 מ'); מפל הטחנה (גובהו 21 מ'), ששמו ניתן לו בגלל שרידי טחנת הקמח הצמודה אליו ואשר הופעלה על ידי תושבי מטולה עד 1920; מפל האשד (הכולל שני מפלים סמוכים שגובהם 5 ו- 9 מ'), ומפל התנור – הגבוה (30 מ') והמפורסם במפלי הנחל, ששמו העברי זהה לשמו הערבי, שניתן לו כנראה בגלל צורתו דמוית החצאית היא ה"תנורה" בערבית.
הנחל יורד עד לגובה של כ־300 מ' מצפון לכפר גלעדי. משם הוא ממשיך לרדת אל עמק החולה בשיפוע מתון יותר עד לכניסתו לנחל שניר ברום של 100 מ'. תעלת עיון-שניר היא תעלה חדשה. בעבר זרם הנחל במערב עמק החולה ונשפך לירדן.
בשנת 1964 הוכרזה שמורת "התנור" בקטע הקניוני של הנחל מכניסתו לתחום ישראל ליד מטולה ולאורך כ־2.5 ק"מ עד לאחר יציאתו מקטע זה. בשטח השמורה המשתרעת על כ־400 דונם, נחשפים קווי השבר הגאולוגיים בסלעי הגיר בתצורות מרהיבות. בשמורה פורחים חצב מצוי בחודשי הסתיו, כלנית מצויה ורקפת מצויה בחורף ולוע-הארי הגדול, מישויה פעמונית, קוציץ סורי, בן-חצב יקינטוני וכמה מיני סחלבים ודבורניות באביב. לאורך הנחל צמחיית גדות שופעת, ובכללה עצי תאנה וערבה מחודדת, שיחי הרדוף הנחלים, פטל קדוש וקנה מצוי, ולצדם עצי אקליפטוס נטועים. בשמורה גם ייצוג לחברת הצומח העיקרית של החורש הים תיכוני – אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, אשחר ארץ-ישראלי, אדר סורי, אחירותם החורש ועוד. במי הנחל אוכלוסייה קבועה של דגי חפף ישראלי, בינון הירדן ועגלסת הירדן, ואילו במצוקים מקננים יונת הסלעים, אוח עיטי ומינים נוספים.
כמה מעיינות קטנים מזינים את הנחל בתחום השמורה. מימי עין מטולה, הנובע בגבול בתי המושבה, שימשו בעבר להשקיה. כיום ספיקתו דלה. עין סוכרה (המעיין המתוק), נובע בצד אפיק הנחל במורד מפל הטחנה; שפיעתו עד כ-10 מ"ק/שעה ומימיו נשאבו על ידי תושבי מטולה עד שנת 1957 לצורכי שתייה והשקיה. ליד המעיין נמצאים שרידי בית המשאבות. עין מפל התנור נובע בבריכת המים שלמרגלות המפל, ומימיו מקיימים זרימה איתנה בקטע הנחל היורד לעמק החולה. במורד אגן הניקוז של הנחל נובעים המעיינות עין ברבור ועין אבל מדרום לתל אבל בית מעכה, עין משקה שבצד האפיק מדרום לכפר יובל, ועין השומר, המעיין הגדול ביותר, הנובע בצד הכביש העולה מכפר גלעדי למטולה ומימיו מנוצלים לחקלאות.
יובלי נחל עיון:
נחל מעכה
ראשיתו בשטחי המטעים שמצפון-מערב לכפר יובל, ומהלכו כ־4 ק"מ בכיוון דרום, עד לחיבורו לנחל עיון לאחר חציית כביש 909. הנחל אכזב ורובו הוסדר כתעלת ניקוז לאורך כביש הגישה לכפר יובל, אליה מחוברות תעלות הניקוז של המטעים סביב. עין מעכה נובע במעלה הנחל, ושפיעתו דלה. סביבו מעט צומח של בתי גידול לחים, בהם ערברבה שעירה, נענה משובלת ואגמון ימי. הנחל נקרא על שם תל אבל בית מעכה הנמצא כ־2 ק"מ מצפון-מערב לכפר יובל. אבל בית מעכה הייתה מהערים הצפוניות ביותר בממלכת ישראל ונכללה בנחלת שבט נפתלי.
נחל משגב ונחל השומר
תחילתו של נחל משגב ברכס המתנשא לגובה של כ־800 מ' מצפון לקיבוץ משגב עם ומעבר לגבול הלבנון. הנחל קצר, כ־3.5 ק"מ אורכו, והוא יורד בתלילות בכיוון דרום-מזרח עם חצייתו את גבול לבנון. סמוך למשגב עם פונה הנחל לצפון-מזרח ואחר כך מזרחה וכ־400 מ' לאחר חצייתו את כביש 90 הוא מצטרף אל נחל עיון, בגובה של 310 מ'.
תחילתו של נחל השומר בהר זקיף, המתנשא לגובה של 823 מ' כ-1 ק"מ מדרום לקיבוץ משגב עם. הנחל יורד בתלילות לאורך כ־3 ק"מ בכיוון צפון-מזרח, ולאחר חצייתו את כביש 90 הוא נכנס לאזור מתון יותר ובו מטעים ומתחבר אל אפיקו של נחל עיון כתעלת ניקוז.
לנחל משגב ולנחל השומר אופי גאומורפולוגי דומה. הירידה התלולה של שני הנחלים, כ־500 מ' לאורך 3 ק"מ בלבד, הביאה להתחתרות עמוקה בסלעי הגיר הקשה הבונים את צפון רכס נפתלי. ירידה זו היא תולדה של שבר גאולוגי. העתק אנכי הנמיך את האזור שממזרח לשבר במאות מטרים והעמיד את שכבות הקנומן התחתון אל מול שכבות האיאוקן התיכון הצעירות יותר, וכך נחשפים סלעי גיר קשה וסלעי גיר רך לסירוגין. על הגיר האיאוקני אין התפתחות של חורש ים תיכוני, אלא בתה של סירה קוצנית. יש כאן צמחים נדירים כגון וינקה עשבונית ויסמין שיחני, וגיאופיטים הדורי פרחים אחרים, כגון צבעוני ההרים, נרקיס מצוי, כרכום נאה, איריס נצרתי וסחלבים שונים. הריכוז הגדול של צבעונים נמצא בנחל השומר וריכוזי האירוס הנצרתי על מדרונות נחל משגב. בעונת האביב נוהרים אלפי מטיילים לצפות בפריחת הצבעונים והאירוסים, כשהם הולכים בשבילים המסומנים שבתחום השמורה.
עושר המינים הייחודיים וכן המופע המיוחד של הסלעים הביאו בשנת 1971 להכרזתה של שמורת הטבע משגב המשתרעת על 1271 דונם. בחלקה הצפוני עובר אפיק נחל משגב ובדרומה עובר נחל השומר. בין שני הערוצים מתנשאת שלוחה גדולה ובפסגתה, ברום 511 מ' מעל פני הים, מצוי אתר העתיקות חורבת נוחה שבו נמצאו שרידי יישוב הלניסטי. יש המזהים את המקום עם היישוב ינוח המוזכר במלכים ב ט, כט לצד יישובים אחרים בארץ נפתלי: בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶתיָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה, כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי, וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה.
דרך נוף היוצאת משכונת הר צפייה במטולה דרומה חוצה את אפיקי הנחלים ואת שמורת הטבע ומאפשרת לעוברים בה תצפית מרהיבה על השמורה, לעבר המדרונות הטרשיים של הנחל המכוסים בבתת הסירה הקוצנית ואל עמק החולה. כ־100 מ' ממזרח לדרך הנוף ובצמוד לאפיק נחל משגב נובע עין משגב. שפיעת המעיין דלה ובקיץ המים זורמים לאורך כמה עשרות מטרים בלבד. בשנים שחונות מאוד המעיין יבש בקיץ, ואילו לאחר גשמי החורף ובעונת האביב – שפיעתו מתגברת וזרימת המים בנחל נמשכת מרחק רב יותר. ליד מקום הנביעה יש שוקת להגמעת עדרי הבקר הרועים על המדרונות.
בנחל השומר, כ־50 מ' לאחר חצייתו את כביש 90, נובע עין השומר. זהו מעיין ששפיעתו הממוצעת כ־200 מ"ק/שעה. מימיו מנוצלים על ידי קיבוץ כפר גלעדי להשקיית מטעים ובעבר אף שמשו לשתייה. כאשר המים אינם מנוצלים – הם זורמים במורד אפיק נחל השומר ובתעלת ניקוז אל נחל עיון. מים אלו הם המקיימים את הזרימה האיתנה של נחל עיון עד לחיבורו לנחל שניר.