יער אודם, הג'ובה הגדולה ותל קצעה

יער אודם הוא יער קסום מהאגדות בכל עונות השנה. אלונים עתיקים שולטים בו, בחורף מקשטות אותו רקפות יוניות ופטריות לרוב.

שמורת טבע יער אודם בצפון הגולן, נקראת כך על שם הר אודם – תל אל אחמר בערבית, הר געש, שצבע אדמתו אדום. שטח השמורה הוא כ-4 קמ"ר, המשתרעים בין הר אודם לכפר מסעדה, בגובה של 900-1100 מ', יער אודם הוא שריד מיער מפותח ונרחב יותר, שבורא לאחרונה לפני כ-100 שנה לצרכי עיבוד חקלאי. משנטשו השדות, כנראה בגלל סגירת השטח על ידי הצבא הסורי – התחדש היער מצפון להר אודם, ומשנת 1967 מגן החוק על היער מפני כריתה.

לקרחות היער הרבות המופיעות בין עצי היער יש כמה הסברים: או שהיו כאן מבנים של הצבא הסורי, או שהיו כאן מפחמות, או שאלה חלקות שהיער טרם הספיק לחדש אותן.

המסלולים:

הג'ובה הגדולה

הג'ובה הגדולה או בשמה הערבי "ג'ובת אל-כבירה" היא בור וולקני ענק במרכז שמורת יער אודם. במרחבי היער פזורות כ-17 ג'ובות (בורות) בקטרים שונים מ-30 מטר ועד 200 מטרים, שנוצרו כנראה, כתוצאה מהתפרצות גזים געשיים, מתוך האדמה, ללא חומרים נוזלים או מוצקים, שיצרו בור במישור, ללא שאריות אדמה.
שביל מטיילים נגיש ונוח מוביל עד לשפת הג'ובה, הנראית כמו מכתש קטן ועמוק מקושט בסבך עצים ושיחים. קוטרה כ-250 מטר ועומקה כ-70 מטר. זה המקום לעצירה, להתבוננות בצבעי היער הרבים, מנוחה קלה וחזרה למכוניות עם השביל המתעקל. אפשר גם לרדת לתחתית הג'ובה ולעלות חזרה.

תל קצעה

שביל יפהפה העובר בתוך יער אלונים מוביל לראש תל קצעה בינות למטעי תפוחים. מראש התל, שגובהו כ-1,099 מטר, נשקפת תצפית מרהיבה לכיוון החרמון. בסיום התצפית יורדים בשביל צר, מסומן בסימון שבילים כחול. בתחילת השביל דרדרת קטנה שנוצרה כתוצאה מסיקול השטח. בנקודה זו משתנה הנוף והופך ליער אמיתי המתקשט בשני מיני אלון: אלון תולע שעומד בשלכת בתקופת הסתיו ואלון מצוי שהוא ירוק עד. בהמשך השביל, ליד גדר אבן של מטע תפוחים, מתחלף צבע הסימון לאדום, עם התפצלות השביל ממשיכים ימינה בדרך מחופה בטון. בסוף הדרך נמצא הכביש הראשי, ממשיכים איתו דרומה (ימינה) עד לנקודת ההתחלה, שם נמצאים הרכבים.
בימי הסתיו, עלי השלכת הצבעוניים של האלון, הלבנה הרפואי, העוזרר והאלה – מזמנים למבקרים חגיגת צבעים גדולה ומרגשת. עם הגשם הראשון ניתן לפגוש ביער שלל מיני פטריות, זהירות! רובן רעילות. בחודשי החורף פורחת בין צמחי היער הרקפת היונית – פרח זעיר ויפה הפורח בצבעי ורוד עז ואת הקרקע מקשטים כרכומים קטנים לבנים.

איך מגיעים: מכביש 978 פונים צפונה לכיוון צומת יער אודם. בצומת פונים דרומה ולאחר כ-1.5 ק"מ פונים ימינה לדרך רומית עתיקה שתוביל אותנו לראש התל.

חשוב: יער אודם הוא שמורת טבע וחל איסור על קטיף פרחים וצמחים.

חשוב 2: יפה לטייל ביער אודם כל השנה, אך מומלץ מאוד בימי החורף אחרי שיורד שלג

כניסה: ללא תשלום

יער אודם בחורף –

בימים גשומים, ערפיליים וקרים במיוחד שבהם כמעט בלתי אפשרי לטייל בשטחים פתוחים, נעים לשהות תחת חופת היער. הממטרים מורגשים רק בעקיפין, כשמים זולגים לאיטם ובעדינות מקצות הענפים והעלים, נוגעים לא נוגעים במטיילים שמתחתם. הקרקע, גם בימים מאוד גשומים אינה בוצית ברצפת היער. כש"לא רואים ממטר" מתברך היער באווירה של קסם ומסתורין וההליכה בו דומה להליכה במבוך שדים. רוח אינה מורגשת וגם הקור נסבל יותר.

למי שעורכים את הסיור ברכב, מומלץ בחום לעצור מדי פעם ולהיכנס אל מתחת לחופת העצים. אפילו במרחק של 30-40 מ' מהרכב תוכלו ליהנות מתחושת הליכה לאבוד בסבך יער עבות ואובדן הקשר.

החורף הוא שעתו היפה של החורש הים תיכוני בכלל ושל חורש הר-אודם בפרט כאשר מתחת לחופת העצים הגבוהה והירוקה מתעוררת לחיים גם הקרקעית. מרבד נמוך וצפוף, דקיק-עלים, של סיסנית הבולבוסין, מכסה את קרחות היער בירוק חי, כמעט זוהר. לאורך החורף מנקדים את הירוק הזה פרחי חורף נמוכים וגאופיטים שונים. טחבים וחזזיות, במגוון צבעים וצורות, מכסים את האבנים, חלקי גזע, ענפים וזרדים, נפתחים אל המים והלחות ומתחילים את השלב המיני במחזור הרבייה שלהם.

פריחה ביער אודם –

בעומק הסבך נערמת מתחת לעצים שכבה עבה של עלים מן השלכת האחרונה של מרכיבי היער הצפוניים, בעיקר אלון תולע, עוזרר ולבנה רפואי. על שכבת העלים התחוחה והנרקבת לאיטה גדלים מינים שונים של פטריות שגופי הפרי שלהן יוצרות גן פסלים מרהיב ביופיו (זהירות חלקן רעילות).

בינואר נתן למצוא כרכומים לבנים יפהפיים מבצבצים מתוך האדמה הקרה ולקראת סוף ינואר פורחת הרקפת היוונית, הזעירה והלוהטת בגווני ורוד עז. מין נדיר במחוזותינו הנמצא כאן למאות ואלפים. בסוף החורף והאביב צפויים לפרוח מינים רבים, חלקם נדירים ביותר, של סחלבים.

**באדיבות מוא"ז גולן