חורבת מנים (ח'ירבת מניה) לעין נון

ניכנס בשערי הארמון, שעדיין משמר את ההדר של הארמון של החליף אל ואליד.

לאחר סיור בארמון נצא בדרך שבה נכנסנו. נחצה את הכביש לדרך עפר המובילה צמוד לגדר של אתר ספיר אל חוף חוקוק. מכאן והלאה נלך דרומה על קו החוף על שביל סובב כינרת. עוברים בחוף אכסניית כרי דשא  ובחלק הדרומי של חוף חוקוק, ממשיכים דרומה דרך הפשפש, בגדר ונכנסים לאזור חוות המדגה של משרד החקלאות.  ממשיכים עם השביל עוד כ- 800 מטרים וחוצים את נחל עמוד. עוברים ליד בית בכפר, ונכנסים לקיבוץ גינוסר. בתחום הקיבוץ השביל לא מסומן, אך המעבר פתוח וחופשי. נחצה את הקיבוץ על שפת הכינרת, ונגיע לבית יגאל אלון. מומלץ להיכנס ולראות את התצוגות במוזיאון, ובעיקר את הסירה העתיקה בת 2000 שנה

ממשיכים וחוצים את בית המלון ומגיעים לנחל צלמון, שאותו נעבור על גשר עץ וברזל. כעת אנחנו נמצאים באדמות המושבה מגדל. כאן חוף הכינרת מחולק לרצועות צרות. כל רצועה שייכת לבעלים אחרים כקרקע פרטית, במקרים רבים לא לתושבי מגדל. חלקן מעובד / נטוע חלקן אדמת בור ועל חלקן נבנו וילות עוד בימי המנדט – הבית של משפחת דרוקמן, וילה סמואל, ווילה מלצ'ט. שביל סובב כינרת פוגש בחוף האילנות את השביל השחור של נחל נון (אם יש לנו זמן וכוח, ניתן להמשיך עוד 400 מאות מטר דרומה כדי לראות את וילה מלצ'ט). נפנה בשביל השחור מערבה, ונגיע על שפת הנחל לעין נון. נחצה את כביש 90 בזהירות רבה ונמשיך לאורכו של הנחל עד עין נון (אזור עין נון נמצא כרגע בשיפוץ).

אתרים ומקומות שבדרך…

חורבת מנים (ח'ירבת מניה)

במקום התגלה ארמון מהתקופה האומאית עם מסגד (המאה ה-8 לסה”נ) שנבנה בידי החליף אל וליד השני מבית אומיה, אולם בנייתו לא הושלמה והוא נחרב בשנת 749 ברעידת אדמה. הארמון נבנה מאבן גיר על גבי מסד בזלת. חלקים ממנו רוצפו בבזלת שחורה ובאחרים נתגלו רצפות פסיפס מרשימות (כיום לא ניתן לראותן).  פירוש השם "מיניה" הוא נמל קטן, ואכן המפרץ הקטן שלצידו מתאים לנמל קטן. התגלה כי מן הארמון הוליכה דרך בין עמודים אל המפרץ.

תל כנרות

העיר הקדומה ששכנה במקום נוסדה בתקופת הברונזה הקדומה כישוב קטן והגיעה לשיאה בתקופת הברונזה המאוחרת כעיר כנענית מהחשובות והמשפיעות בצפונה של הארץ. חשיבותה נובעת ממיקומה בסמוך לדרך הרוחבית ממערב אל הגולן והחורן, שהיא סעיף מדרך הים הקדומה וממיקומה החולש על שתי הבקעות, גינוסר וטבחה. כנרות מוזכרת בתבליטים ובפפירוסים מצריים. בתקופת ההתנחלות העיר מופיעה בשם "כינרת", ועל שמה נקראה הימה והאזור מסביב כחלק מהאזור של שבט נפתלי (יהושע י"ט כה). גם העיר של תקופת הברונזה המאוחרת שחרבה וגם העיר של תקופת המלוכה הישראלית היו מוקפות חומה ומבוצרות.

חוות מדגה אינטנסיבי גינוסר

מדרום לחוף חוקוק השביל עובר בגבול תחנת המדגה. כאן נראה אחד ההישגים הראשונים של שביל סובב כינרת. בחזית המזרחית של החווה בוסתן עצי פרי, שניטע במקום שהיה בעבר סגור בגדרות. היום הוא פתוח לציבור.

פעילות החווה מתמקד במחקר לשיפור טכנולוגיית גידול הדגים בבריכות. מבצעים כאן מחקרים והדרכות למגדלי דגים לשיפור ולהתייעלות הגידול. פעילות נוספת היא אכלוס הכינרת בדגיגים. מגדלים דגיגי אמנון מההטלה במשקל 0.005 גרם ועד לגודל 0.5 גרם ומשחררים אותם לאגם.

קיבוץ גינוסר

הקיבוץ הוקם על ידי קבוצת נערים בוגרי בית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, אשר סיימו את לימודיהם בבן שמן. הקבוצה יצאה יחד להכשרה בדגניה ובכינרת.  בשנת 1934 יצאו לעצמאות והתיישבו במחנה ארעי במושבה מגדל. במגדל  הצטרפו אליהם קבוצות הכשרה של הנוער העובד, חברות נוער ובוגרי מחזור א' של בית הספר החקלאי כדורי, ביניהם יגאל אלון.

בשהותם במגדל התפרנסו חברי הקבוצה מעבודה שכירה במגדל ובכל רחבי הארץ. הם נקשרו למקום וביקשו להתיישב באדמות פיק"א שבבקעת גינוסר. אולם, האדמות יועדו למכירה למשקיעים זרים, בעלי ממון. פיק"א סירבה להעביר את האדמות למטרת הקמת קיבוץ. בשנת 1936, בעקבות פרוץ המרד הערבי הגדול, הסכימה פיק"א להחכיר לחברי הקבוצה 1500 דונם אדמות בבקעת גינוסר כדי למנוע מהערבים, שעיבדו עד אז את האדמות כאריסים, להיאחז באדמותיה‏. הוסכם שחברי הקבוצה יקימו אוהלים כדי שיוכלו לשמור על השדות והיבולים, וכך היה.  מעל שנה חיה הקבוצה בפיצול – רוב החברים והילדים הראשונים שנולדו  חיו במגדל, ומיעוטם עיבדו את השדות וחיו באהלים בבקעה. בשנת 1937, בניגוד לעמדת המוסדות, עברו באישון לילה, בהסתר ובגשם שוטף, כל החברים והילדים למחנה הקטן בבקעה אשר הוקף בחומה ובמרכזו מגדל, גינוסר הייתה לקיבוץ השלישי של ישובי "חומה ומגדל".  למרות שפיק"א ביטלה את תוכנית מכירת האדמות בבקעה, רק אחרי קום המדינה קיבלה גינוסר הכרה וסיוע מהמוסדות המיישבים.
בית יגאל אלון,  מוזיאון ומרכז חינוכי וסירה בת אלפיים

המוזיאון והמרכז החינוכי הוקם לזכרו של יגאל אלון, והוא מעוצב ברוח אישיותו ומורשתו. הבית נבנה לחוף הכינרת, ליד חורשת הפלמ"ח, בקיבוצו גינוסר. יגאל אלון  ממייסדי גינוסר וחבר בקיבוץ עד יומו האחרון, מפקד הפלמ"ח, מנהיג, מדינאי וידיד ורע.

המוזיאון עוסק בנושאים חברתיים, במנהיגות, בהתנדבות ומעלה שאלות הנוגעות לחברה בישראל היום.
במוזיאון יש מיצג על נוף הגליל; תצוגות על הפלמ"ח; מיצג על תקופת המשנה והתלמוד;  מצגת המתארת את התפתחות ההתיישבות מהעלייה הראשונה עד היום; חדרי הנצחה ליגאל אלון וסרט "קווים לדמותו";  גלריה לאמנות המציגה תערוכות מתחלפות ואולם תצוגת הסירה העתיקה.  סביב הבית ישנם פסלים, שער אבן מפוסל, פסיפסים ומושבי בזלת אשר נוצרו ב"מפגשי האביב": יוצרים יחד-בונים יחד יהודים וערבים, אמנים, סטודנטים ותלמידים.

סירת העץ העתיקה נתגלתה על ידי שני אחים יובל ומשה לופן מקיבוץ גינוסר בינואר 1986. הסירה נמצאה מדרום לגינוסר, והייתה שקועה ומוגנת בטיט שלחוף האגם. היא נחשפה לאחר שנת בצורת. ארכיאולוגים של רשות העתיקות, בסיוע מתנדבים רבים, חילצו את הסירה באחד עשר ימי חפירה נלהבים. הסירה תוארכה כבת 2000 שנה בעזרת כלי החרס שנמצאו איתה, בדיקת פחמן 14 וטכניקת הבנייה. היא פותחת לנו צוהר לעבר תקופה היסטורית מיוחדת שבה היו חופי האגם רקע לפעולותיו  של ישו ותלמידיו, אולי זוהי דוגמה לסירה שנזכרת אצל ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בתיאורו את קרב מגדל במרד הגדול של היהודים ברומאים.

בחודש פברואר 2000 הועברה הסירה למשכנה הקבוע בביתן שהוכן עבורה במוזיאון. נמצא שהסירה נבנתה משנים עשר מיני עצים שונים. כל שנים עשר מיני העצים שמהם עשויה הסירה ניצבים בשדרה המובילה אל הביתן שבו היא מוצגת.

חופי מגדל – וילות על שפת הכינרת

המושבה מגדל קמה בשנת 1910 כחוות פועלים חקלאית, כדוגמת אילניה וכינרת. החווה הצליחה מאוד בגידולי ירקות, ואף ייצאה את תוצרתה לחו"ל. אחרי מלחמת העולם הראשונה התפתחה החווה החקלאית למושבה.

בעוברינו בשביל סובב כינרת אנו חולפים על פני שלוש וילות על שפת הכינרת. המבנים נבנו במחצית הראשונה על ידי בעלי אמצעים פרטיים: משפחת דרוקמן, וילה סמואל, שנבנתה  על ידי אדווין סמואל, בנו של הנציב העליון הראשון הרבט סמואל ווילה מלצ'ט. מספרים שסר אלפרד מוריץ מונד, הברון הראשון מלצ'ט, סייר במושבה מגדל והתרשם מאוד מהשדות ומהיבולים החקלאיים. הסיור התקיים ביום חורף גשום, והלורד חזר לבית מארחו במושבה כשנעליו מכוסות בוץ. הלורד התנצל על הבוץ, ובעלת הבית אמרה שהוא עוד ישלם על הבוץ הזה. אמנם, הלורד רכש חלקת אדמה שעליה בנה את וילה מלצ'ט. הוא לא זכה להתגורר בוילה, הוא נפטר ב-1930, בבית התגוררה בתו אווה.

הלורד מלצ'ט היה ציוני נלהב ופעיל מאוד, רכש אדמות וסייע רבות למפעל הציוני. ידועה פחות עובדת תרומתו לכדורגל הישראלי בראשית דרכו. הלורד ביקש להקים נבחרת כדורגל ישראלית שתייצג את הישוב היהודי בחוץ לארץ ותרם ב-1928 2000 לי"ש לטובת הקמת הנבחרת. הרעיון לא התגשם בגלל ויכוחים וסכסוכים בין אגודות הספורט מכבי והפועל, מה שמוכיח שאין חדש תחת השמש.

נחל נון ועין נון

מעין חמד מזין שתי בריכות – העגולה נחבאת בסבך, והמרובעת נגישה לציבור. המעין משמר את שמו הקדום של המקום – מגדל נוניא, וביוונית טריכי, שפירושו מקום להמלחת דגים.  נון בארמית פירושו דג, ומגדל הקדומה הייתה ידועה בעולם בתוצרת הדגים שלה. לאחרונה הכשירה רשות ניקוז כינרת את המקום, סידרה בו שביל היקפי ושביל עד הכינרת ואף הנגישה את המעין, השבילים ופינות הישיבה לנכים.